בקיץ 1906 הגיע אשר ביילין ללונדון ופגש בה את ברנר, שהתגורר בין היהודים העניים בשכונת וייטצֶ'פל וערך בעקשנות את הירחון האגדי 'המעורר', "מצודה בודדה של מספר אנשים עברים" אשר נשארו "אחרונים על החומה".     סיפור-הזיכרונות המפעים שכתב ביילין ב-1922, אחרי הירצחו של ברנר, הוא מפרקי הזיכרונות היפים בספרות העברית, ופורטרט מרשים ביותר של סופר ואדם יוצא-דופן. בתערובת של אמפתיה, הערצה ואירוניה, מסופר כאן ברנר האחד והיחיד, המפרפר בייסורי שאול, הרותח והנוקב.     סיפורו של ביילין פורסם תחילה ב'התקופה', ושב-ונדפס כספרון בסדרת "דורון" של ספריית פועלים (1943). בספר הנוכחי נוספו לו ביאורים וצורפו אליו דברי-הזיכרון של ברנר על ידידו אורי-ניסן גנסין, ורשימת זיכרון של ביילין על גנסין, שמעולם לא פורסמה בספר.     בספריה הקטנה ראתה אור הנובלה של ברנר 'מן המצר'.