שלושה מתוך 'תפנית-נשימה'

פאול צלאן; מגרמנית: שמעון זנדבנק

נֵזֶר ספטמבר

מְתוֹפֵף הַנַּקָּר עַל עָנָף אֶת הַזְּמַן הָרַחוּם:

כָּךְ אֶצֹּק אֶת הַשֶּׁמֶן עַל אֵפֶר, לִבְנֶה וְאַשּׁוּחַ.

וְאֶקְרֹץ לֶעָנָן. אֲפַרְכֵּס אֶת בִּגְדִי הַבָּלוּי.

וְאָנִיף אֶת גַּרְזֶן-הַכֶּסֶף לַכּוֹכָב בָּרוּחַ.

הַשְּׁחָקִים בַּמִּזְרָח עֲמוּסִים רִקְמָה שֶׁל מֶשִׁי:

שְׁמֵךְ הַמָּתוֹק, אֶרֶג-רוּנִים סְתָוִי.

הָהּ, קָשַׁרְתִּי בְּרַפְיָה אַרְצִית אֶת לִבִּי לְגֶפֶן-שָׁמַיִם

וְאֶבְכֶּה, עִם הָרוּחַ הַקָּם, עַל כִּי אַתְּ שָׁרָה בְּלִי הֶגֶה וָהִי .

לְמַטָּה אֵלַי מִתְגַּלְגֶּלֶת דְּלַעַת הַשֶּׁמֶשׁ:

צִלְצֵל הַזְּמַן הָרוֹפֵא בִּשְׁבִילִים שׁוֹמֵמִים.

לֹא שֶׁלִּי הָאַחֲרוֹן, אַךְ זָהָב מַסְבִּיר-פָּנִים הוּא.

כָּךְ עוֹלֶה לָךְ כְּמוֹ לִי מָסַךְ הַגְּשָׁמִים.

*

השנִים מִמֵּךְ אלַי

שׁוּב גּוֹאִים גַּלֵּי שְׂעָרֵךְ כְּשֶׁאֲנִי גּוֹעֶה בְּבֶכִי. אֶת כְּחוֹל עֵינַיִךְ

אַתְּ פּוֹרֶסֶת עַל שֻׁלְחַן אַהֲבָתֵנוּ: מִטָּה בֵּין קַיִץ לִסְתָו.

אֲנַחְנוּ שׁוֹתִים שֵׁכָר שֶׁרָקַח מִי שֶׁאֵינוֹ לֹא אֲנִי וְלֹא אַתְּ, אַף

                                                                                  לֹא אַחֵר:

אֲנַחְנוּ גּוֹמְעִים אֶת הָרֵיק וְהָאַחֲרוֹן.

אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים בָּנוּ בִּרְאִי הַמְּצוּלוֹת וְנֶחְפָּזִים לְהַגִּישׁ אֶת אָכְלֵנוּ זֶה

                                                                                                         לָזֶה:

הַלַּיְלָה הוּא לַיְלָה, מַפְצִיעַ עִם שַׁחַר,

מַנִּיחַ אוֹתִי לְצִדֵּךְ.

*

בת-הלוויה למסע

נִשְׁמַת אִמְּךָ מְרַחֶפֶת לְפָנֶיךָ.

נִשְׁמַת אִמְּךָ עוֹזֶרֶת לָשׁוּט וְלַעֲקֹף אֶת הַלַּיְלָה, שׁוּנִית-שׁוּנִית.

נִשְׁמַת אִמְּךָ מַצְלִיפָה בַּכְּרִישִׁים שֶׁיִּשְׂחוּ לְפָנֶיךָ.

מִלָּה זוֹ בַּת-חָסוּת הִיא לְאִמְּךָ.

בַּת חָסוּת אִמְּךָ חוֹלֶקֶת אִתְּךָ אֶת יְצוּעֲךָ, אֶבֶן-אֶבֶן.

בַּת חָסוּת אִמְּךָ גּוֹחֶנֶת לִמְצֹא אֶת פֵּרוּר הָאוֹר.