פסנתרי הכחול
אלזה לסקר-שילר
נוסח
עברי: שמעון זנדבנק
יֵשׁ לִי בַּבַּיִת
פְּסַנְתֵּר כָּחֹל
אַךְ תָּוִים לֹא
אֶקְרָא.
הוּא עוֹמֵד
בַּמַּרְתֵּף בַּחֹשֶׁךְ מִיּוֹם
שֶׁטָּפַשׁ הָעוֹלָם
וְרַע.
יְדֵי כּוֹכָבִים
נִגְּנוּ בַּתְּכוֹל
אֵשֶׁת-סַהַר
זִמְרָה בַּסִּירָה –
עַכְשָׁו
עַכְבָּרִים שָׁם שׁוֹרְקִים בַּמָּחוֹל.
וַאֲנִי מְבַכָּה
אֶת הַמֵּת הַכָּחֹל,
כִּי כָּל
הַמִּקְלֶדֶת שְׁבוּרָה.
מַלְאָכִים טוֹבִים,
לִי שֶׁאָכַלְתִּי
כָּל יָמַי מִן
הַפַּת הַמָּרָה,
פִּתְחוּ לִי
בְּחַיַּי שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם
אַף אִם הַכְּנִיסָה
אֲסוּרָה.
*
נוסח
עברי: נתן זך
יֵשׁ לִי בַּבַּיִת פְּסַנְתֵּר כָּחֹל
וְאֵינִי יוֹדַעַת אַף תָּו.
מֵאָז חָדַל הָעוֹלָם לַחְמֹל
בְּאֹפֶל הַמַּרְתֵּף הוּא נִצָּב.
אַרְבַּע יְדֵי כּוֹכָב פּוֹרְטוֹת כִּתְמוֹל
– בְּסִירָתָהּ שׁוֹרְרָה אֵשֶׁת הַיָּרֵחַ בְּשָׁמָיו –
כָּעֵת סוֹאֲנִים הָעַכְבָּרִים בְּמָחוֹל.
שְׁבוּרָה מַעֲרֶכֶת הַפְּסַנְתֵּר עַל קְלִידָיו...
אֲנִי מְבַכָּה אֶת הַנִּפְטֶרֶת בְּכָחֹל.
הוֹ, מַלְאָכִים יְקָרִים, פִּתְחוּ לִי
– שֶׁאָכַלְתִּי מֵהַלֶּחֶם הַמַּר –
עוֹד בְּחַיַּי אֶת דֶּלֶת הַשָּׁמַיִם
גַּם בְּנִגּוּד לַגְּזָר.
*
על הנערה הטבועה
ברטולט ברכט
נוסח
עברי: שמעון זנדבנק
כְּשֶׁטָּבְעָה, וְהִיא בְּמוֹרַד הַנְּחָלִים
לַנְּהָרוֹת הַגְּדוֹלִים צָפָה וְשׁוֹקַעַת,
הָיָה לֶשֶׁם-הַשָּׁמַיִם בָּהִיר לְהַפְלִיא,
כְּמוֹ לְפַיֵּס אֶת גּוּפַת הַטּוֹבַעַת.
אַצָּה וָעֵשֶׂב דָּבְקוּ בָּהּ וְהָיוּ נִשְׂרָכִים,
וְהִיא הוֹלֶכֶת וּכְבֵדָה, וּבַיֶרֶךְ
נָגְעָה בָּהּ צִנַּת דָּגִים שׂוֹחִים,
חַיָּה וָצֶמַח עוֹד הִכְבִּידוּ עַל סוֹף הַדֶּרֶךְ.
וְהַשָּׁמַיִם עִם עֶרֶב הָיוּ אֲפֵלִים כֶּעָשָׁן
וּבַלַּיְלָה אוֹר הַכּוֹכָבִים בָּם נִבְלַע.
אֲבָל עִם שַׁחַר הִתְבַּהֵר, כְּדֵי שֶׁיֻּתֵּן
עוֹד בֹּקֶר וָעֶרֶב גַּם לָהּ.
כְּשֶׁהִרְקִיב גּוּפָהּ בַּמַּיִם וְחָוַר
קָרָה (לְאַט) שֶׁאֱלֹהִים שָׁכַח אוֹתָהּ בַּמְּצוּלוֹת.
קֹדֶם אֶת פָּנֶיהָ, אַחַר-כָּךְ אֶת יָדֶיהָ, לְבַסּוֹף אֶת הַשֵּׂעָר.
אָז הָיְתָה נְבֵלָה בַּנָּהָר עִם שְׁאַר נְבֵלוֹת.
*
נוסח עברי: ה. בנימין
1
כְּשֶׁהִיא טָבְעָה וְשָׁטָה בַּמּוֹרָד
מִנְּחָלִים לַנְּהָרוֹת הָרְחָבִים
הָיָה אָז לֶשֶׁם הַשָּׁמַיִם נֶהֱדָר
כְּאִלּוּ לְפַיֵּס גְּוִיָּה הֵם חַיָּבִים.
2
עִשְׂבֵי-הַמַּיִם וְאָצוֹת בָּהּ נֶאֶחְזוּ
וְהִיא אַט-אַט כָּבְדָה מִן הַמַּשָּׂא.
דָּגִים קָרִים שָׂחוּ בֵּינוֹת רַגְלֶיהָ
צְמָחִים, חַיּוֹת, הִכְבִּידוּ מַסָּעָהּ.
3
בָּעֶרֶב הַשָּׁמַיִם אָפְלוּ כְּמוֹ עָשָׁן
בַּלַּיְלָה הָאוֹרוֹת בַּכּוֹכָבִים שָׁהוּ.
אֲבָל מֻקְדָּם אוֹר-בֹּקֶר בָּא, כְּדֵי שֶׁלָּהּ
גַּם שַׁחַר וְגַם עֶרֶב עוֹד יִהְיוּ.
4
וּכְשֶׁחִוְרוֹן גּוּפָהּ נִרְקַב בַּמַּיִם
לְאַט-לְאַט אֵרַע שֶׁאֱלֹהִים שָׁכַח בֵּין הַשָּׁעוֹת
תְּחִלָּה פָּנֶיהָ, אַחַר-כָּךְ יָדֶיהָ, וּבַסּוֹף אֶת שְׂעָרָהּ
וְהִיא הָיְתָה גְּוִיָּה בַּנְּהָרוֹת עִם עוֹד גְּוִיּוֹת.
|