'ספר הפתיחות' הוא ספר יחיד במינו: הוא כולל 70 פתיחות – התחלות של סיפורים – שלא נכתב להן המשך. בדומה לפתיחה המוסיקלית (האוֹבֶרטוּרה), יש לפתיחות הללו קיום נבדל, גם בלעדי ההמשכים האפשריים. נמצא בפתיחות הללו יסוד של פיתוי, של מתאבן, ופרישת אופק של ציפיות לנקודות לא קיימות בהמשך, וגם הרבה סיפוקים מיידיים. מבחינה תמאטית חובק הספר קשת רחבה של אפשרויות הכרוכות ב"פתיחה". החל בהתחלות של יחסים שסופם לא ברור – אינטימיות חמקמקה ושברירית, בסביבה זרה וארעית, שאולי לא תתפתח לכלל המשך – וכלה בהתרחשויות הנחשבות נקודות סיום "טבעיות" (אפילו מוות), שכאן הן דווקא פתיחה הצופה ל"המשך", כי דווקא מכאן צובר הסיפור תאוצה ונפתחות עוד ועוד שאלות חדשות. לאחדים מן הסיפורים ש"נעזבו" יש "המשך" בפתיחות אחרות, אך אף פעם לא סיום. פתיחות רבות הן פארודיות על נוסחים מוכרים של פתיחה, וכל סיפורי הספר מתמודדים באורח חתרני עם עצם המצב של "לספר סיפור" עם התחלה, אמצע וסוף. הלוא לכל התחלה יש הרבה המשכים פוטנציאליים, שרובם אינו מתמלא, ולפי "רוב הניסיון המצטבר שלנו נראה ברור שיש הרבה יותר התחלות מִסוֹפים, אולי לאחוזים בודדים של מה שאנו רואים מסביבנו יש בכלל סיום שאנו עדים לו". ומצד שני, הרבה דברים ש"נראים כמו סוף" אינם יותר מהתחלה. לכן סיפורים אפשר לעזוב רק באמצע, לא לסיים באמת, והמספר, כמו האדם בכלל, נידון להיות "מומחה לעזיבה". ענר שלו, פרופסור למתמטיקה באוניברסיטה העברית, כתב ספר מקורי ומבריק, שיש בו לא רק רעיון יוצא דופן אלא גם ביצוע מגוון ומרתק, ושלושת חלקיו מצייתים למבנה קלאסי של קונצ'רטו.