מתוך "אין ליניאריות בחיים", ביקורת על 'לא רחוק ממרכז העיר' מיקי אנגל,  Time Out תל-אביב, 2.8.07        יש לברך על יוזמת הספריה הקטנה, שמלבד החזרתו למדפים של קובץ הביכורים הקשה-להשגה, מאפשרת הצצה חוזרת אל נקודת ההתחלה של קסטל-בלום... יש כאן היכרות אינטימית עם כמה מרגעיה הגדולים – סיפורים על משברי נישואים, פערי דורות בלתי ניתנים לגישור, פלירטוט עם גבולות השפיות, ואיכות בלתי משתמעת לשתי פנים שעולה מכולם. איך ניתן למצות את האיכות האמורה?... בשילוב של מהלכים סוריאליסטיים לצד מהלכים כמעט מבהילים בבנאליות שלהם – שילוב שגורם, למשל, לעלילותיהם של שני חברים אינפנטילים מבת ים להישמע כמו סיפור מדע בדיוני – טמון סוד כוחה של קסטל-בלום... זה בדיוק ה"מסר" שלה (אם אפשר בכלל לדבר אצלה על מסר): החיים אינם סיפור ליניארי. הם חידה חסרת פשר, אווריריים ומוזרים כמעט כמו חלום, בלי התחלה, אמצע וסוף סדורים. רק שעדיין צריך לדעת איך לכתוב אותם, והמפגש המחודש עם 'לא רחוק ממרכז העיר' שב ומראה שלצקת חומרי חיים ריחניים לתבנית של סיפור זה משהו שקסטל-בלום תמיד ידעה לעשות.