סונטה 130
ויליאם שקספיר


תרגומו של שמעון זנדבנק

עֵינֵי גְּבִרְתִּי הֵן שֶׁמֶשׁ? לֹא וָלֹא!

אַלְמֹג אָדֹם יוֹתֵר מִשִּׂפְתוֹתֶיהָ;

הַשֶּׁלֶג הוּא לָבָן? שָׁדָהּ אָפֹר;

שְׂעַר זָהָב? אֶצְלָהּ שָׁחֹר צוֹמֵחַ.

רָאִיתִי שׁוֹשַׁנִּים, אָדֹם-לָבָן,

אַךְ עַל לֶחְיָהּ אֵין שׁוּם דָּבָר דּוֹמֶה;

וּפֹה וָשָׁם  יֵשׁ בֹּשֶׂם מְעֻדָּן

יוֹתֵר מֵהֶבֶל-פִּיהָ, כִּמְדֻמֶּה.

אָהַבְתִּי אֶת קוֹלָהּ, אַךְ זֹאת לָדַעַת:

יֵשׁ נְעִימָה פִּי אֶלֶף נְעִימָה.

עוֹד לֹא רָאִיתִי אֱלִילָה פּוֹסַעַת:

גְּבִרְתִּי – רַגְלֶיהָ עַל הָאֲדָמָה.

    אֲבָל עִם זֹאת הִיא נְדִירָה יוֹתֵר

    מֵאֵלֶּה הַמְּשׁוּלוֹת מִשְׁלֵי -פְּלַסְתֵּר.

תרגומו של מאיר ויזלטיר

עֵינֵי אֲהוּבָתִי אֵינָן שְׁמָשׁוֹת,

שְׂפָתֶיהָ אֲדֻמּוֹת פָּחוֹת מִדָּם,

מוּל צְחוֹר שְׁלָגִים שָׁדָהּ שָׁחוּם מְעַט:

כַּתַּיִל הַשָּׁחֹר שְׂעַר קָּדְקֳדָהּ:

וְרָדִים רָאִיתִי, אֲדֻמִּים, צְחוֹרִים,

אַךְ גּוֹן וְרָדִים לֶחְיָהּ אֵינוֹ שׁוֹזֵף,

וְיֵשׁ בְּשָׁמִים יוֹתֵר נֶהֱדָרִים

מֵרֵיחַ הֶבֶל פִּיהָ הַנוֹדֵף.

קוֹלָהּ אָהוּב עָלַי, אֲבָל אֵדַע

כִּי כִּנּוֹרוֹת צְלִילָם יוֹתֵר עָרֵב:

עֵינִי לֹא רָאֲתָה אֵלָהּ בְּצַעֲדָהּ,

אֲהוּבָתִי דּוֹרֶכֶת עַל עָקַב.

    אַף עַל פִּי כֵן, אַהֲבָתִי שְׁלֵמָה,

    וְכָל הַהַשְׁוָאוֹת הֵן עַל בְּלִימָה.