שני שירים ברטולט ברכט מגרמנית: ה. בנימין
מכל יצירות האדם מִכָּל יְצִירוֹת הָאָדָם אֲנִי אוֹהֵב אֶת אֵלֶּה שֶׁהִשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן. סִירֵי הַנְּחֹשֶׁת עִם הַצַּלָּקוֹת וְהַשּׁוּלַיִם הַמְּשֻׁטָּחִים סַכִּינִים וּמַזְלְגוֹת שֶׁיָּדִיּוֹת-הָעֵץ שֶׁלָּהֶם נִטַּשְׁטְשׁוּ מֵהַרְבֵּה יָדַיִם: צוּרוֹת כָּאֵלֶּה נִרְאוּ לִי הָאֲצִילוֹת בְּיוֹתֵר. כָּךְ גַּם אַבְנֵי-הַפִּנּוֹת מִסָּבִיב לְבָתִּים יְשָׁנִים שֶׁנִּשְׁחֲקוּ מֵהַרְבֵּה רַגְלַיִם, נִלְטְשׁוּ נָמוּךְ וְהִצְמִיחוּ פְּקָעוֹת-דְּשָׁאִים בֵּינֵיהֶן, אֵלֶּה יְצִירוֹת מְאֻשָּׁרוֹת. דְּבָרִים שֶׁחָדְרוּ לְשִׁמּוּשׁ הָרַבִּים וְשֻׁנּוּ פְּעָמִים רַבּוֹת, מְשַׁפְּרִים אֶת דְּמוּתָם וְנַעֲשִׂים יְקָרִים כִּי הָעָרְכוּ פְּעָמִים רַבּוֹת. גַּם שִׁבְרֵי פְּסָלִים שֶׁיְּדֵיהֶם נִקְטְעוּ אֲנִי אוֹהֵב. גַּם הֵם כְּחַיִּים עֲבוּרִי. אָמְנָם הִפִּילוּ אוֹתָם, אַךְ גַּם נָשְׂאוּ אוֹתָם. אָמְנָם נִדְרְסוּ, אַךְ לְעוֹלָם לֹא עָמְדוּ גָּבוֹהַּ מִדַּי. בִּנְיָנִים חֲרֵבִים לְמֶחֱצָה שׁוּב עוֹטִים מַרְאֶה שֶׁל בִּלְתִּי-גְּמוּרִים מְתֻכְנָנִים בְּהַרְחָבָה: מִדּוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת כְּבָר נִתָּנוֹת לְנִחוּשׁ; אַךְ עֲדַיִן זְקוּקִים הֵם לַהֲבָנָתֵנוּ. מִצַּד אַחֵר הֵם כְּבָר שֵׁרְתוּ, כְּבָר הִתְגַּבְּרוּ עֲלֵיהֶם. כָּל זֶה עוֹשֵׂנִי מְאֻשָּׁר. כשהרֶשע בא כמו גשם נופל
כְּאֶחָד הַמֵּבִיא מִכְתָּב חָשׁוּב לָאֶשְׁנָב לְאַחַר שְׁעוֹת- הַקַּבָּלָה: הָאֶשְׁנָב כְּבָר נָעוּל. כְּאֶחָד הָרוֹצֶה לְהַזְהִיר אֶת הָעִיר מִפְּנֵי שִׁטָּפוֹן: אֲבָל הוּא מְדַבֵּר לָשׁוֹן אַחֶרֶת. אֵין מְבִינִים אֶת דְּבָרָיו. כְּקַבְּצָן, הַדּוֹפֵק בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית בְּאוֹתָהּ דֶּלֶת שֶׁבָּהּ כְּבָר קִבֵּל אַרְבַּע פְּעָמִים: הוּא רָעֵב בַּפַּעַם הַחֲמִישִׁית. כְּאֶחָד שֶׁדָּמוֹ זוֹרֵם מִתּוֹךְ פֶּצַע וְהוּא מְחַכֶּה לָרוֹפֵא: דָּמוֹ מַמְשִׁיךְ לִשְׁתֹּת. כָּךְ בָּאִים אֲנַחְנוּ וּמְסַפְּרִים שֶׁעָשׂוּ לָנוּ מַעֲשִׂים שֶׁלֹּא יֵעֲשׂוּ. כְּשֶׁסֻּפַּר לָרִאשׁוֹנָה, שֶׁיְּדִידֵינוּ נִשְׁחָטִים בְּהַדְרָגָה קָמָה זְעָקָה שֶׁל פַּלָּצוּת. אָז נִשְׁחֲטוּ מֵאָה. אֲבָל כַּאֲשֶׁר נִשְׁחֲטוּ אֶלֶף וְלַשְּׁחִיטָה לֹא הָיָה סוֹף, נָפוֹצָה הַשְּׁתִיקָה. כְּשֶׁהָרֶשַׁע בָּא כְּמוֹ גֶּשֶׁם נוֹפֵל, אִישׁ אֵינוֹ קוֹרֵא עוֹד: עֲצֹר! כְּשֶׁהַפְּשָׁעִים נֶעֱרָמִים, הֵם נַעֲשִׂים בִּלְתִּי-נִרְאִים. כְּשֶׁהַסֵּבֶל נַעֲשֶׂה לְלֹא-נְשּׂא, אֵין שׁוֹמְעִים עוֹד אֶת הַצְּעָקוֹת. גַּם הַצְּעָקוֹת נוֹפְלוֹת כְּגֶשֶׁם-קַיִץ. |
השירים כלולים במבחר 'גלות המשוררים' (ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1978), בעריכתו ובתרגומו של ה. בנימין.
|
|
השירים הקודמים: |
כסניה, אוג'ניו מונטלה |
מה אני רוצה, איתן נ. גלס |
תת הכרה נפתחת כמו מניפה, יונה וולך |
כלב אחר, פבלו נרודה |
תרגילים בעברית שימושית, דן פגיס |
הסימנים, לקראת היציאה, יאיר הורביץ |
חמישה שירים, יאיר הורביץ |
פרידה, גבריאל פרייל |
שירה, חזי לסקלי |
הלילה אנחנו קוראים שירים, מאיר ויזלטיר |
מאמ'אמיליה, ארי דה לוקה |
שני שירים, אבות ישורון |
איך לקרוא לחתול, ת.ס. אליוט |
שחמט, חנוך לוין |
שלושה שירים, דוד פוגל |
קירקס, יאיר הורביץ |
פטרול, אלון אלטרס (שיר אורח: איילה אשלח אותך, אמיר גלבע) |
שיר הפגישה האחרונה, אנה אחמאטובה |
סונטה 130, ויליאם שקספיר (שני תרגומים) |
אם במכאובים נוצה קלה, אמיר גלבע |
והידעת למה התפללתי, אברהם בן-יצחק |
לחם-ערב, יעקב גלאטשטיין |
ולחשוב, איתן נ. גלס |
טורקי, טורקי, מי חלם אותך הלילה, חנוך לוין |
צבעונים, סילביה פלאת |
דברים שיש להם שיעור, דליה רביקוביץ |
כּוּר הכאב, אבות ישורון |
הכל משתנה, ברטולט ברכט |
המשך יבוא, מאיר ויזלטיר |
אחדוּת אפור, יאיר הורביץ |
מפלצת האיילה, יונה וולך |
כל השירים עד כה >>
|