HIDDEN>שירים מספרי סימן קריאה>אלמוות>

אלמוות

מרדכי גלדמן



אֵינְכֶם יוֹדְעִים זֹאת עֲדַיִן

אֲבָל אֲנִי בֶּן-אַלְמָוֶת;

אַתֶּם יְכוֹלִים לִבְדֹּק אֶת תַּצְהִירִי –

קִלְעוּ בִּי כַּדּוּר, הַרְעִילוּ אֶת לַחְמִי,

אוֹ נָסוּ לְדָרְסֵנִי בִּמְכוֹנִיתְכֶם

שֶׁהַצִּפֳּרִים הֵטִילוּ לַשְׁלֶשֶׁת עַל חַלּוֹנָהּ הַקִּדְמִי.

 

אֵינְכֶם יוֹדְעִים זֹאת עֲדַיִן

אֲבָל אֲנִי בֶּן-אַלְמָוֶת.

חֶלְקְכֶם עָשׂוּי לִרְאוֹת בְּאוֹבְּסֶסְיָה זֹאת

אֶת תְּחִלָּתוֹ שֶׁל תַּהֲלִיךְ שֶׁיּוֹבִיל לְאִשְׁפּוּזִי

בְּמוֹסָד מְפֻקְפָּק בְּאֶחָד מִפַּרְוְרֵי הַשָּׂדֶה,

אֲבָל אַל לָכֶם לַחְשֹׁשׁ מִיִּחוּדִי

הוּא אֵינוֹ מִקְנֶה לִי יִתְרוֹן שֶׁל מַמָּשׁ

בְּהִתְחַשֵּׁב בִּתְאוּצַת הַקִּדְמָה הַמְּדֻמָּה שֶׁתָּקְפָה אֶת כּוֹכָבֵנוּ.

 

וְהָיִיתִי נוֹתֵן לָכֶם חִנָּם

אֶת כִּשְׁרוֹנִי זֶה לְהַתְמִיד

כִּי מַעֲדִיף אֲנִי לָמוּת וּלְהִתְחַיוֹת מֵחָדָשׁ

כִּי מְבַקֵּשׁ אֲנִי לְהִתְנַסּוֹת, וְלוּ לִזְמַן קָצָר,

בְּחֹסֶר הַהִתְנַסּוּת, בִּתְהוֹמוֹ הַקּוֹדֶרֶת וְהַשְּׁקֵטָה שֶׁל כְרוֹנוֹס

וַאֲנִי מִתְכַּוֵּן לִפְנוֹת בְּעִנְיָן זֶה לָרָשֻׁיּוֹת הַמֶּטָאפִיסִיּוֹת הַנְּאוֹתוֹת.

 

הַיְּדִיעָה עַל דְּבַר הָאַלְמָוֶת לוֹ יֹעַדְתִּי

הִגִּיעָה אֵלַי בְּדֹאַר רָשׁוּם

בְּמִכְתָּב שֶׁנִּכְתַּב בִּדְיוֹ יְרֻקָּה.

סִבַּת בְּחִירָתִי לֹא הֻבְהֲרָה

וּכְתֹבֶת הַמּוֹעֵן הֻשְׁמְטָה בְּזָדוֹן.

 

נוֹטֶה אֲנִי לַחְשֹׁב כִּי מְדֻבָּר בְּעֹנֶשׁ

אַף שֶׁאֵינִי מְסֻגָּל לִמְצֹא בֵּין מַעֲשַׂי

אֶחָד לְאֶחָד אוֹ כֻּלָּם בִּמְצֹרָף

חֵטְא הַמַּצְדִּיק עֹנֶשׁ כֹּה חָמוּר:

הֲרֵינִי רוֹאֶה עַצְמִי כְּמִי שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלָיו הַשֵּׁנָה וְהַמְּנוּחָה.

 

וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הֻבְטַח כִּי יִמְנְעוּנִי מֵהַזְקִין

אֲנִי רוֹאֶה עַצְמִי גּוֹמֵר לֹא גּוֹמֵר

בְּאֶחָד מֵאוֹתָם מוֹסָדוֹת גֶּרִיאַטְרִיִּים מַצְחִינִים

כְּשֶׁאֲנִי מְרֻתָּק לַקָּתֶטֶר, אִינְפוּזְיָה וְזוֹנְדָה,

מְלֻטָּף קַלּוֹת בִּידֵי אַחִים וַאֲחָיוֹת

הָעוֹשִׂים בִּי בְּרִגְעֵי חֻלְשָׁה מַעֲשִׂים מְגֻנִּים

כְּשֶׁהֵם אוֹרְבִים לְחִיּוּכַי וּלְמִלְמוּלַי.

 

בְּבוֹא הַשָּׁעָה אֶפְשָׁר יְמַנּוּנִי

לְזָקֵן קָדוֹשׁ, מֵעֵין פִּיתְיָה אוֹ מְעָרַת הֵדִים,

הַמְּמַלְמֵל בְּרָכוֹת, נְבוּאוֹת וְחָכְמוֹת

בִּרְמָזִים שְׁבוּרִים הַמִּתְפָּרְשִׁים לְהַרְבֵּה פָּנִים,

הַקּוֹרֵץ קְרִיצוֹת פַּתְיָנִיּוֹת

וְעוֹשָׂה בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹ תְּנוּעָה מִזְרָחִית.





שירו של מרדכי גלדמן נדפס בספרו 'עין' (הספריה החדשה לשירה, 1993). גלדמן, שבשנות השבעים והשמונים היה מן המשוררים הקבועים של כתב-העת סימן קריאה, הוא חתן פרס ביאליק לשנת 2010 על מפעל חיים בשירה.




חיפוש שירים 







שירים קודמים של מרדכי גלדמן באנתולוגיה:

ילד שמן, מרדכי גלדמן



השירים הקודמים:
גם אני ידעתי אהבה, חנוך לוין

שלושה מתוך 'עם מות', אוֹרי ברנשטיין

הרהורים על בעיית הלאום, זביגנייב הרברט
כתובת חשמל נעה, מאיר ויזלטיר
ילד שמן, מרדכי גלדמן
פוגת-מוות, פאול צלאן
כמו חול [שתי גרסאות], דליה רביקוביץ
שלושה שירים, אורי צבי גרינברג
אתה חברה שלי, יונה וולך
שני שירים, אברהם סוצקבר
30 מעלות צלזיוס, מאיר ויזלטיר
סיפור פיות, לואיס קרול

אהבה קצרה, אוֹרי ברנשטיין

שלושה שירים, ציליה דראפקין
שיר של סתיו, שארל בודלר

הערב הציץ בחלון, אברהם שלונסקי

ארבעה מתוך 'מלבדאתה', אבות ישורון

הרהורים קצרים על מבחנות, מירוסלב הולוב

ועוד - - -






כל השירים עד כה >>