אשה שטופת גשם

לאה אֵיני

אִשָּׁה שְׁטוּפַת גֶּשֶׁם

בְּמִרְפֶּסֶת הַמִּטְבָּח

הָרוּחַ פּוֹרַעַת אֶת צַעֲרָהּ

וְיָדֶיהָ מַחֲלִיקוֹת

בִּיבֹשֶׁת

כָּל הַיּוֹם גְּרוּרַת מַטְאֲטֵא

מְצֹרָעִים

מְנֻדֶּה וְנָדָה בַּחֲדָרִים

אֲבָנִים מֵעֵינֶיהָ נִשְׁבָּרוֹת

לָעֲקֵבוֹת עַל כַּף רַגְלָהּ

לְסִימָנִים לְאִישׁ

הַתּוֹעֶה בָּם

וּבָעֶרֶב תַּעֲרִים

עַל מִטָּתוֹ

מִתֵּבַת צַעֲצוּעֶיהָ

מִקְּשָׁיֵי הַיוֹמְ-לֵיל

הַפְּרִיכִים

כְּכֶלֶב נְחִיָּה מַנְחֶה אוֹתוֹ

בָּשְׂמָהּ

לְאֹרֶךְ צַוָּארָהּ הֶחָנוּק.