שניים של גבריאל פרייל
דברי שִׁכָּחוֹן ושלווה
לג'ני נ.
אָכַלְתִּי לֶחֶם-עֶרֶב עִם הַנָּסִיךְ מִסִּיאָם, חוּם הַפָּנִים וּלְבֶן הַחִיּוּךְ.
הוּא לָבַשׁ חֲגִיגִיּוּת וְעַנְוַת רוּחַ כְּעוֹר רִאשׁוֹן לְגוּפוֹ.
דִּבֵּר כִּלְאַחַר יָד עַל לוֹנְדּוֹן וּנְיוּ-יוֹרְק – כְּפָרִים גְּדוֹלִים מְחֻסְּרֵי
פִּלְאֵי אֱמֶת,
וְזִכְרוֹנוֹ עָמַד עַל אַנְשֵׁי מוֹלַדְתּוֹ קְטַנֵּי הַקּוֹמָה, אוֹכְלֵי הָאֹרֶז הַחִוֵּר
וְעַל הַפְּרָחִים שָׁם עֲצוּמֵי הַגֵּאוּת, בְּלַהַט מַזְעִיקִים צִבְאוֹת צִבְעֵיהֶם.
אַגַּב הַנְמָכַת קוֹל נָמוּךְ, הוֹסִיף בֶּן סִיאָם, שֶׁאֵין כַּשִּׁכָּחוֹן הַגָּמוּר
הַמָּצוּי אֵצֶל בּוּדְהָא –
אַף אַדְוָה קְלִילָה לְעוֹלָם לֹא תִּפְגַּע בְּיָמָיו
וְאֵין כְּרִגְעוֹן עוֹנוֹת-הָאֵין-קֵץ הַהוֹזוֹת בְּפַרְדֵּסָיו.
פֶּתַע נָשְׁבָה רוּחַ מִקֶּרֶן-רְחוֹב, דִּבְּרָה תְּפִלָּה שֶׁמֵּעֵבֶר לַגְּשָׁרִים,
וְהַבָּשָׂר נֶעֱצַב מְאֹד וְדָמַם בַּעֲמָקָיו הַיְּעוּדִים,
עֵת דֶּרֶךְ הַזְּגוּגִית נִשְׁפְּכָה שְׁקִיעָה צְפוֹנִית, אַפַרְסְקִית
וְרָאִיתִי אֶת גֶ'נִי, מַפְרִיחָה לִי כְּפָרֵי דְּבָרֶיהָ הַשְּׁלֵוִים.
*
על לאה שאיננה
לֵאָה אֵינֶנָּה. וַאֲנִי בְּבֵית-הַקָּפֶה
מְנַסֶּה לְהַפְרִיחַ דְּבָרִים
עַל-יַד הַסֵּפֶל הַחוּם
כְּאִלּוּ לֵאָה עוֹד פֹּה.
וְהֵם נִשְׁמָעִים כְּבִמְקוֹמָם
בָּעוֹלָם לֹא שֻׁנָּה
בְּטֶרֶם יָשְׁנָה.
עַכְשָׁו אֵין מִי שֶׁיַּסְבִּיר
אֶת יְשִׁימוֹן הֵעָדְרָהּ.
בְּזַרְזִיפִים נִלְאִים
דָּעֲכוּ עֲצָמִים.
וּבְכָל הַמְּקוֹמוֹת
הִכְבִּיד אֵלֶם הַמַּרְאוֹת
בִּירוּשָׁלַיִם יֻתְמוּ בָּתֵּי שִׁיר
וּמִן הַסֵּפֶל הַחוּם
עוֹלָה הַמְּלִיחוּת
שֶׁאֵין מִלְּבַדָּהּ אַחֶרֶת.