תריסר ללטינו 

טל ניצן

עם צאתו של 'ניירות פתאום', הספר העשירי של סדרת 'לטינו' בספריה החדשה והספר התריסר של הסדרה כולה, מספרת טל ניצן על הפגישה שממנה צמחה הסדרה בעריכתה, ומציירת קווים לדמותה עד כה.

לפני עשר שנים התקשר אלי עוזי שביט, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד, וביקש להיפגש. קבענו בקפה אולגה המיתולוגי ('מיתולוגי' מאחר שנסגר מאז, אבל לא רק משום כך). היה לי קצת לא נעים, כרגיל, כי איחרתי קצת, כרגיל, אבל שמחתי לראות שעוזי עוד לא שם.   היה יום סתיו שמשי והתיישבתי אל אחד השולחנות בחוץ עם ספר ועם הקפה הנוראי של המקום (קפה בלתי-אפשרי הוא פריט חובה לכל בית קפה מיתולוגי). מבפנים הגיעו אלי הקולות של הקבועים שניהלו את הפרלמנט היומי שלהם. אחרי חצי שעה התייאשתי, סגרתי את הספר, השארתי קפה לא שתוי והלכתי. רבע שעה אחרַי התייאש גם עוזי שביט (נטול הטלפון הנייד, כדאי לציין), שישב בפנים, בדיוק בנקודה שממנה לא יכולנו לראות זה את זה.   בניסיון השני הצלחנו להיפגש, ועוזי הציע לי לערוך סדרה לספרות ספרדית ולטינו-אמריקאית, שתרכז את הבחירה, התרגום והעריכה של כל היצירות המתורגמות מספרדית. למעשה, מה שהציע לי היה לתת שם ומסגרת לעבודה שעשיתי עד אז בהוצאה ממילא. בחרנו שם פשוט במכוון, האמן תמיר להב-רדלמסר עיצב לוגו חזק, הספריה החדשה שמחה לשלב ידיים, ויצאנו לדרך.   [לוגו לטינו. עיצב: תמיר להב-רדלמסר]  הספר הראשון ב'לטינו' היה 'התמימים הקדושים' של מיגל דליבס הספרדי. ידעתי שהוא יהיה הראשון עוד באותה פגישה (מיתולוגית), ולספר הזה היה חלק ניכר במוטיבציה שלי לערוך את הסדרה. עד היום הפנינה של דליבס, הכתובה בשישה משפטים בלבד, היא אחת היצירות האהובות עלי ביותר, ובמידה רבה היא סימנה את הקו שיאפיין את 'לטינו' בהמשך: שמות ידועים לצד יוצרים חדשים, ביצירות שההישג הספרותי בהן משולב באמירה הומניסטית.   עד עכשיו יצאו בסדרה שנים-עשר ספרים, ביניהם גם שניים מחוץ לספריה החדשה: ספר שירה, 'בלילה הזה, בעולם הזה' של אלחנדרה פיסארניק, וספר לילדים ולנוער, 'הרפתקאות דון קיחוטה', עיבוד שלי ליצירה הקלאסית. הפופולאריוּת של הספרות הלטינו-אמריקאית, שהיתה אהובה כאן מאוד גם קודם לכן, נסקה עוד מאז. שתי הוצאות לאור נוספות ייסדו סדרות שיוחדו לאותה ספרות.   כמה מספרי 'לטינו' היכו פה גלים גדולים במיוחד. אדוארדו מנדוסה הספרדי, ששני ספרי הבלש השלומיאל-המטורף שלו התקבלו בחום הן בקרב הקוראים והן בקרב הביקורת, בא לביקור בארץ ונפגש עם אוהביו הרבים במפגש מצחיק לא פחות מהספרים. גם 'הסימפוניה הגמורה', תרגום ראשון לעברית של אאוגוסטו מונטרוסו, התקבל בהתלהבות (הביקורת הכתירה אותו בין השאר כ"גאון"). למרבה הצער מונטרוסו לא בא: הוא נפטר כשספרו היה בשלב ההגהות. התקשרתי בדמעות למנחם פרי באחת בבוקר, ושנינו שתקנו בטלפון. הספר עוד לא יצא, ולא היה מי שיחלוק איתנו את הצער.   [טל ניצן. צילם: מוטי קיקיון]   'בלילה הזה, בעולם הזה' של אלחנדרה פיסארניק, שיצא עד היום בשלוש מהדורות, חדר עמוק למחזור הדם של השירה בישראל. המבחר הניב מחוות, לחנים, יצירות אמנות, ציטוטים בתוך ספרי פרוזה ושירה (כמו למשל ב'אחות שמש', הרומאן האחרון של דרור בורשטיין) ואת המיצג המבריק  Kinra.Zip (שמה של פיסארניק בהיפוך) של קבוצת סלה-מנקה.   'מסיבה של אחרים', תרגום ראשון של ליליאנה הקר, עובד להצגה מרתקת בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת חיפה. ההצגה הועלתה בין השאר בפסטיבל הסופרים הבינלאומי בירושלים בשנת 2010, בנוכחות הקר הנרגשת, שהוזמנה לפסטיבל בעקבות פרסום הספר.   בימים אלה 'לטינו' חוגגת את הספר התריסר עם 'ניירות פתאום', מבחר מכתבי חוליו קורטאסר, שראה אור בספרד עשרים-וחמש שנה אחרי מותו. זהו המבחר השני של קורטאסר ב'לטינו', שש שנים אחרי 'שמיים אחרים' שקיבץ בספר אחד, לראשונה בעברית, אנתולוגיה ממיטב סיפוריו של היוצר הארגנטיני החשוב כל כך – האהוב כל כך.   אני לא "סוגרת" שום "מעגל", רק שמחה שעוזי שביט ואני הצלחנו להיפגש בסופו של דבר.