זוכה פרס התרגום של קרן הספרות ההולנדית לשנת 2020, המתרגם הקבוע של ספרי אנה אנקוויסט, מספר על הסופרת ההולנדית שעמה התיידד. לרגל צאתו של הרומאן החמישי של אנה אנקוויסט בעברית – המרדימנים – חשבתי לכתוב בנימה אישית כמה מילים על הסופרת. לאחרונה זכיתי בהולנד בפרס התרגום, ומי שצפו בריאיון שקיימתי עם מנחם פרי לרגל האירוע יודעים שהוא אחראי לשידוך בינינו: לא הכרתי את אנה אנקוויסט עד שמנחם גילה אותה. מאז תרגמתי את 'הסוד', 'יצירת המופת', 'השיבה הביתה' ו'קונטרפונקט' שלה, ובמהלך השנים התיידדנו. ......... 
......... אנה אנקוויסט גרה מימים ימימה בבית יפה באמסטרדם, וליתר דיוק בביילמר, שכונת מהגרים קשה מדרום מזרח לעיר. זוהי השכונה שמטוס ישראלי התרסק לתוכה בשנת 1992, כמסופר באחד מספריה: "מטוס נפל לא הרחק מביתם והחריב בניין שבני-כיתתה לשעבר של הבת גרו בו" ('קונטרפונקט', עמ' 104). שני ילדיה של אנקוויסט – בתה שנהרגה, ובנה – למדו בבית הספר השכונתי. כאחד האדם. הבית מוקף גינה יפה, פסנתר כנף מרשים ניצב בכניסה, אך בולטת בו הצניעות, הסגפנות כמעט: זר לא יחשוד שמתגוררת בו אחת הסופרות והמשוררות המצליחות בהולנד, שתורגמה לכעשרים שפות, והיא גם פסנתרנית ופסיכואנליטיקאית במקצועה. חדרי הילדים הוסבו, האחד לחדר כתיבה והאחר לקליניקה, כי אנקוויסט עדיין מקבלת מטופלים. בפינת חדר השינה הוקמה סדנה זעירה, ובה בן-זוגה של אנקוויסט, צ'לן במקצועו, שוודי במוצאו, בונה צ'לואים. תחביב לימי הפנסיה. צ'לו אחד בכל שנה. עבודת יד מתחילתה ועד סופה, כמו פעם, בעזרת ספרי הוראות גרמניים ישנים. אגב איזו שערורייה תורנית בבלפור, שהדיה הגיעו בזמנו עד הולנד, הזכרתי את משפחת המלוכה הישראלית המשתכשכת בשמפניה ורודה על חשבוננו, ולקראת הארוחה נשלחתי ליטול ידיים בשירותי האורחים. המקום שאליו גם המלך הולך לבדו. מצאתי את עצמי בתוך כוך זעיר שהיה גדוש כולו – על הקירות ומתחת לכיור ועל מכל ההדחה וסביב-סביב סמוך לאסלה – בעשרות תמונות ומזכרות לתיירים של בית המלוכה השוודי. השתדלתי לא להתיז על הוד מעלתם. אחר כך התיישבנו לארוחת הערב על שרפרפי עץ צרים ופשוטים. דג מבושל ותפוחי אדמה הולנדיים. .......... 
......... הצניעות הזאת הולנדית מאוד בעיני. תמיד נדמה לי שבאֶרץ השופוני, יוצרת כמו אנקוויסט לא הייתה מגיעה לשום דבר. באחד מביקוריה בישראל העירה בענווה שהיא מקווה שתרגום ספריה אינו מסב נזק כספי להוצאה. במפגשים שלי עם אנקוויסט אני מנסה תמיד לעמוד על הטיפוס, לנסות להבין את האישה המבריקה שהתמחתה גם במוסיקה, גם בפסיכואנליזה, ולבסוף התמסרה לכתיבה. להבין איך הצניעות והרוגע שהיא משדרת מתיישבים עם העישון הכבד. איך מתמודדים עם אבל שאין כבד ממנו, מות הבת בתאונת אופניים במרכז אמסטרדם. "החלטתי להמשיך לחיות", אמרה לי פעם. חברים סיפרו לי איך הפכה את האסון הפרטי למאבק ציבורי, כאשר הבינה שהמוות היה יכול להימנע אילו צוידה המשאית שדרסה את בתה במראה צדדית. אנקוויסט הצליחה להעביר חוק בהולנד, שהפך לחוק באירופה כולה, המחייב התקנת מראה כזאת בכל משאית ביבשת. ומה באשר למלאכת התרגום? אני מקמץ בהצגת שאלות לסופרת. פה ושם, פעמים אחדות בכל ספר, יש לי איזו שאלה או הערה. לא יותר. אולי מפני שמלכתחילה תרגמתי סופרים מתים (מולטאטולי, קלייסט או מרטין לותר אינם זמינים במייל), עד שסופר חי נראה לי כמעט עניין שאינו כדרך הטבע. אולי מפני שממילא אני רואה בפנייה לסופרת את המוצא האחרון, אחרי שנואשתי ממילונים, מתרגומים לשפות אחרות ומכלי עזר אחרים. אולי מפני שהדרך המועדפת בעיני להבין את היצירות היא להקשיב להולנדית של הסופרת, לאינטונציה שלה, לניואנסים, לנושאים שמעסיקים אותה ולאופן שבו היא מדברת עליהם, ולא לייסר אותה בחקירות על השורות שעל הדף. אם תשב עם כל מתרגם על כל משפט, מתי תכתוב? ......... 
......... לאחרונה פרסמה אנקוויסט ספר מסות בשם 'רוח נגדית' (Tegenwind). אחת הרשימות בספר נקראת "להיות מתורגמת". היא מספרת על האמון שנוצר בינה לבין מתרגמיה, על העבודה איתם, על ההבדל בין מתרגמים לשפות שהיא מבינה (אנגלית, גרמנית, צרפתית, שוודית), שבהן עליה להזכיר לעצמה שהמתרגם הוא הסמכות בשפת היעד ולא הסופרת, לבין שפות שאינה יודעת כלל (למשל סינית, אליה היא מתורגמת מתרגום אנגלי), וחותמת כך את הרשימה: "גם ללא שאלות יכול להיווצר אמון, גם כאשר מדובר בשפה זרה לחלוטין. רומאנים רבים שלי תורגמו לעברית, שפה שאין לי שום מושג בה. המתרגם מעולם לא שאל אותי דבר, ואף על פי כן אני סומכת עליו בעיניים עצומות. העובדה שהמו"ל קונה שוב ושוב את הספר הבא היא בוודאי סימן טוב, כמו גם זו שבחנויות הספרים בתל-אביב מזהות אותי המוכרות כשאני נכנסת. ועוד יותר מזה: שהמתרגם מתבדח על הדמויות ברומאן! שיתוף הפעולה עם המתרגם, שהפך לחבר, הגיע לשיאו בכנס קצר על יצירתי, אבל השיא האמיתי היה הנסיעה בחוצות תל אביב. מתרגם וסופרת, שניהם חובשי קסדה, דהרו אל ההרצאות יחד על הקטנוע ברחובות העיר העמוסים. ויש גם תצלום". | |
.jpg)
.gif)
.gif)