12

ציור נאיבי

עוֹלָם נִבְרָא בְּצוּרַת חָצֵר בִּדְרוֹם תֵּל אָבִיב.

אֶקָלִיפְּטוּס רָצוּץ מְיַצֵּג אֶת הַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי.

חָתוּל רָעֵב אֶת הַיּוֹם הַחֲמִישִׁי.

הַקָּבָּ"ה מִיָּמִין בִּדְמוּת אִישׁ בּוּכָרִי זָקֵן בְּתַחְתּוֹנִים וְגוּפִיָּה נְקִיִּים

מְדַבֵּר אֶל בְּתוּלַת בַּת יִשְׂרָאֵל,

תֵּימָנִיָּה בַּת 15 עִם טֵיְפּ־קָסֶטוֹת פָּתוּחַ בַּמִּרְפֶּסֶת מִנֶּגֶד,

אוֹמֵר: הֲלֹא תְּכַבִּי אֶת הַמּוּסִיקָה

בְּיוֹם שֶׁחָרַב בּוֹ בֵּית-הַמִּקְדָּשׁ.

הַתְּשִׁיעִי בְּאַב יוֹם אֵבֶל לַיְּהוּדִים מִיָּמִים יָמִימָה.

מָה אוֹמֶרֶת יְמִימָה?

הִיא לֹא אוֹמֶרֶת.

הִיא מַגְבִּירָה אֶת הַוּוֹלְיוּם.

14

אָדָם קָשִׁישׁ עוֹמֵד וּמְגָרֵד

עָפָר מֻקְשֶׁה מֵעֵין הַמִּדְרָכָה

שָׁם הִצְטַבֵּר בַּסַּחַף הַחָרְפִּי

עוֹמֵד וּמְגָרֵד בַּחֲשֵׁכָה

בְּאֵת גְּדוֹלָה וּמְגֻשֶּׁמֶת בְּיָדָיו

קוֹצֵב הֵד פְּעִימוֹת עַל הַבֶּטוֹן

הָעֶרֶב מַאֲפִיל בַּחֲמִימוּת

וְרֵיחַ קַיִץ בַּאֲוִיר רוֹעֵד

עַכְשָׁו וּמַהְבִּיל אֶת הַמַּרְאוֹת

הוּא חַי חַיִּים מְסֻדָּרִים עַכְשָׁו

וְיַבָּשׁוֹת וּמִלְחָמוֹת אֲשֶׁר עָבַר

נוֹשְׁרִים כְּקַשְׂקַשִּׂים בְּלִי מֵשִׂים

וְנִשְׁכָּחִים כָּל אֵלֶּה שֶׁקָּבַר

וְכָל שֶׁהִסְתַּלְּקוּ בְּלִי שֶׁיִּפְקֹד

אֶת גְּוִיָּתָם בְּטֶרֶם תִּטָּמֵן

הוּא שֶׁלָּמַד לְהִשְׁתּוֹפֵף, לִבְגֹּד

לִשְׁכֹּחַ, לֶאֱטֹם אֶת הַתְּבוּנָה

שׁוֹמֵר עַל נִקָּיוֹן לִפְנֵי בֵּיתוֹ

עָפָר כָּבוּשׁ בְּלִי זֵכֶר לְגִנָּה

חוֹגֵר זָוִית שֶׁל דֶּלֶת וּגְזוּזְטְרָה

וּפַח־אַשְׁפָּה סָמוּךְ אֶל הַגָּדֵר

וּבִינָתוֹ, שֶׁעוֹד לֹא נִסְתַּתְּרָה

תִּרְשֹׁם אֶת הַמַּרְאֶה לְזִכָּרוֹן

כְּהַתְרָאָה מִפְּנֵי הָרֹגַע הַמֵּמִית.

---

המחזור "מחשבות אדמה בזירמת הקיץ", שאלה הם שניים מבין 16 שיריו, פותח את הספר 'מוצא אל הים' (ספרי סימן קריאה / הקיבוץ המאוחד, 1981). בשתי הסצנות הללו מתבונן ויזלטיר הצעיר (השירים נכתבו בשנות השלושים שלו) באדם זקן הנאבק לשמור על מעט עולמו.

השירים מתפרסמים במלאת לו שמונים שנה.

© כל הזכויות שמורות למאיר ויזלטיר.

השירים של מאיר ויזלטיר באנתולוגיה >>

כל השירים באנתולוגיה >>