כל הטורים האישיים >>>

חיפוש טורים

בין הכתרים הרבים שראוי לקשור לאברהם ב. יהושע אנו מבקשים להוסיף עוד אנקדוטה, שאיננה עוסקת בו אך הוא ממלא בה תפקיד מפתח: כיצד שימש ספרו 'מולכו' כטריגר להקמת סדרת "הספריה".

"טוב היה לספר על ברנר ולא לתחוב את עצמי באמצע. אלא זו מידה מהלכת על כל מספרי זיכרונות ואף אני בעוניי איני מנוקה מזה. מכל מקום כשאפשר אדלג על עצמי, אבל במקום שאי אפשר אי אפשר". (עגנון, 'יוסף חיים ברנר בחייו ובמותו')

שלוש שנים אחרי הופעתו של 'גירושים מאוחרים', הרומאן השני של א.ב. יהושע והראשון שראה אור בספרי סימן קריאה, סיפר יהושע למנחם פרי שהוא עסוק בכתיבתו של רומאן חדש, 'מולכו'. "את הספר הזה חשוב לי להוציא בסדרה ספרותית רבת מנויים", אמר לו, "ולכן אני מתכוון להציע אותו לסדרת הספריה לעם של הוצאת עם עובד". גם דויד גרוסמן, שסיים את כתיבתו של רומאן חדש, דיבר על רצונו שהספר יופיע בסדרה למנויים, והצהרתו של יהושע, שהצטרפה כעת, הבהירה לפרי שיש לעשות מעשה.

קבע פרי פגישה עם אהרון קראוס, מנכ"ל עם עובד דאז, ועם גיורא רוזן שהיה סגנו, והציע להם שותפות: שני ספרים של ספרי סימן קריאה, בעריכתו, יופיעו בכל שנה בסדרת המנויים של עם עובד, וביניהם ספרו החדש של יהושע (ששמו טרם נקבע) ו'עיין ערך: אהבה' של גרוסמן. השניים כמעט פרצו בצחוק: למה להם לשתף פעולה עם פרי – אמנם עורכו של כתב-עת ספרותי נחשב, שכבר הוציא לאור כמה ספרים מעוררי עניין והצלחה – אם ממילא ימסרו להם יהושע וגרוסמן את ספריהם החדשים, אתו או בלעדיו?

.....

.....

יצא פרי מן המפגש בלב תוסס ואמר לאלכסנדר סֶנֶד, מנכ"ל הוצאת הקיבוץ המאוחד, שהמתין לו בחוץ: "הם לא מעוניינים, ולכן יש להקים סדרה ספרותית מתחרה". "כן, כן", הפטיר סנד, בלי לתת לדברים משקל רב.

באותו ערב, במוצאי יום חמישי במחצית 1985, ישב פרי בבר האדום שברחוב דיזנגוף בתל-אביב ושירבט על מפית נייר את תוכנית השנה הראשונה של הסדרה שיקים. בין הספרים שנרשמו על המפית היו: 'עיין ערך: אהבה' של דויד גרוסמן, הרומאן החדש של יהושע, 'החולה הנצחי והאהובה' של חנוך לוין, 'לוליטה' של נאבוקוב, 'חיי נישואים'' של פוגל, 'האופרה הצפה' של ג'ון בארת, 'נייטוצ'קה' של דוסטוייבסקי. כתמי בירה עיטרו את המפית ושיוו לה חגיגיות. בשבת התקשר פרי למנכ"ל הוצאת כתר, אליאב כהן, וביקש פגישה דחופה. במוצאי אותה שבת נפגשו השניים בבית-קפה בבית הכרם בירושלים וסיכמו על שיתוף פעולה, ולמחרת הודיע פרי להוצאת הקיבוץ המאוחד: ספרי סימן קריאה, יחד עם הקיבוץ המאוחד ובשיתוף עם הוצאת כתר, מייסדים סדרה חדשה למנויים.

השמועה עשתה כנפיים והגיעה לאוזניהם של אנשי הוצאת עם עובד, שפנו מיד להוצאת הקיבוץ המאוחד והציעו לאחד את הסדרות. הנהלת הקיבוץ המאוחד לחצה על פרי לקבל את ההצעה: "מוטב לשתף פעולה עם סדרת מנויים קיימת ומצליחה, שיש לה עשרת-אלפים מנויים, מאשר לייסד סדרה כזו מאפס יחד עם הוצאת כתר", אמרו לו. בינתיים כבר נערכו דיונים בין שתי ההוצאות וסוכמו סיכומים. נותר רק לחתום. פרי היסס, התייעץ עם אנשי סימן קריאה, ולבסוף החליט: לא. נתחיל דבר חדש, לא ניבלע לתוך סדרה קיימת.

חצי שנה לאחר מכן ראה אור הספר הראשון בסדרת "הספריה", 'עיין ערך: אהבה' של גרוסמן, והיה מיד להצלחה מסחררת. בשבוע הראשון נרשמו לסדרה 7,000 מנויים שרצו לקבל את הספר (מי שאינו מנוי נאלץ להמתין חודשיים), ותוך זמן קצר כבר היו 10,000. יהושע עדיין שקד על כתיבת 'מולכו', הספר שהיה הטריגר להקמת הסדרה. כעבור שנה, ב-1987, הוא פתח את השנה השנייה של הסדרה, נמכר מיד בעשרות-אלפי עותקים והוכר כרומאן מאז'ורי. לימים זכה להיחשב כאחד הרומאנים החשובים ביותר בספרות העברית מאז קום המדינה.

בהקדשה לעותק של מנחם פרי כתב לו יהושע:

מנחם היקר,

הספר הזה הוא שלך באמת. אתה נלחמת עליו למען ההוצאה והרווחת אותו בעמל אינטליגנטי של עריכה נפלאה, רבת השראה ומדויקת, אשר לימדה אותי דברים רבים שלא ידעתי על ספר זה.

בתודה מקרב לב,

שלך, בולי

.....

.....

פורסם ב-16.6.22