בֵּין גַּעְגּוּעֵי הַלַּיְלָה
הַחֲרִישִׁים, הָרַכִּים,
אָבוֹא אֵלַיִךְ.
בְּצַל זִכְרוֹן נְעוּרִים
אֵחָבֵא –
וְאַתְּ לֹא תִּרְאִינִי.
אוּלָם בְּנוּמֵךְ
אֶתְרַקֵּם בַּחֲלוֹמֵךְ הַבְּתוּלִי, הַצָּחוֹר.
בִּדְמוּת זְבוּב-רִקְמָה
אֶעֱמֹד לִי דּוּמָם
עַל גִּבְעַת שָׁדֵךְ הַחִוֵּר, הַחוֹלֵם.
דּוּמָם אֶעֱמֹדָה. –
*
בְּאֶצְבָּעוֹת עֲנֻגּוֹת
פּוֹרֵט הַגֶּשֶׁם
מַנְגִּינַת-נְכָאִים חֲרִישִׁית
עַל עוּגַב הַלַּיִל הַשָּׁחוֹר.
עַתָּה נֵשְׁבָה בַחֲשֵׁכָה
אִישׁ בְּבֵיתוֹ
– הַיְּלָדִים הֵן נִרְדָּמוּ –
וְנִשְׁתֹּק לַגֶּשֶׁם,
כִּי יָשִׂיחַ עָצְבֵּנוּ.
כִּי אֵין עוֹד מִלָּה בְּפִינוּ,
רַגְלֵינוּ כָבְדוּ
מִן הַיּוֹם
וְאֵין בָּן הַמָּחוֹל עוֹד.