אֲנִי מְקַנֵּא בְּעַצְמִי עַל שְׁנָתִי הַמְּתוּקָה
עַל מִזְרַן מְאֻבָּק עַל הָאָרֶץ בְּחֶדֶר פָּרוּץ אֶל הַיָּם
מְנֻכָּר מֵאָדָם חֲסַר בַּיִת צָעִיר וְרָעֵב
לְצִדִּי רַק חַלָּה שֶׁהוּרְמָה בְּפִתְחָהּ שֶׁל חֲנוּת
לְעוֹלָם לֹא אִישַׁן עוֹד שֵׁנָה כֹּה חַפָּה מִיֵּאוּשׁ
כֹּה בְּטוּחָה מִכָּל פֶּגַע וְכֹה מְחֻסֶּנֶת מִמָּוֶת
לְעוֹלָם לֹא אָקִיץ עוֹד כֹּה קַל כֹּה דָּרוּךְ וּמְפֻיָּס
מוּל הַיָּם הַמַּבְהִיר חַלְחָלַת הֶעָתִיד וְהָעִיר.