|
ספר שיריו החמישי של יצחק לאור. אוהֵב ימים
שְׁמֵי חָלָב תְּלוּיִים כְּסָדִין מִחוּץ לְחַלּוֹנֵנוּ, רֵיחַ הֶחָלָב נוֹדֵף בַּחֶדֶר מֵעוֹרְךָ הַלָּבָן, שַׁד אִמְּךָ מִצְטַמֵּק אֶל גְּרוֹנְךָ, שְׂעָרִי חוֹמֵק אֶל רֹאשְׁךָ, חַיַּי מִתְבַּזְבְּזִים. שָׁעוֹת אֲנִי יוֹשֵׁב מַבִּיט בְּךָ כְּמוֹ תִּינוֹק מַבִּיט בִּפְנֵי אָדָם, עַיִן בְּעַיִן . מָה אֲנִי יוֹדֵעַ? כֵּן, הֲיֵשׁ בָּא מִן הָאַיִן (מְקוֹם הַנְּשִׁימָה וְהַנְּשָׁמָה) אֲבָל לְאָן יָבוֹא הֲיֵשׁ? כָּל בֹּקֶר אֲנִי קָם דָּבָר רִאשׁוֹן בָּא אֶל חַדְרְךָ לִשְׁמֹעַ אֶל פְּעִיּוֹת הַיְּנִיקָה שֶׁלְּךָ, אַחַת אַחַת, לְרוֹקֵן אֶת רִגְעֵי חַיַּי לְתוֹךְ יְמֵי חַיֶּיךָ (וּכְשֶׁתִּגְדַּל, בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם בְּנִי, גַּם מֵרוֹדְפֶיךָ)
|