כתב-העת המרכזי בשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. 'סימן קריאה' הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר.

חוברת 20 היא מחווה ליאיר הורביץ, שליווה מקרוב את חוברות 'סימן קריאה' מראשיתן – כמשתתף קבוע, כמזכיר המערכת, כסַדר ומגיה, וכתומך אישי. בחוברת מופיעים שירים אחרונים של הורביץ, שכתב לאחר סיום ספרו 'ציפור כלואה' (כולל שיר ששמר במיוחד לחוברת זו), קטעי פרוזה כמו-יומניים שכתב בשנת חייו האחרונה, מאמר של לילך לחמן על שירתו, ומבחר תמונות שלו שצילם אמנון ויינשטיין.

בסיפורת נדפסים בחוברת זו – לראשונה ב'סימן קריאה' – סיפורים מאת יהודית קציר, לאה איני, יובל שמעוני, חיים סַבַּתו, וקטעים של רומאן בהתהוות מאת יצחק לבני. עוד בסיפורת: חנוך לוין, תומאזו לנדולפי, רונית מטלון, אנטון צ'כוב, נאבוקוב, רומאן גארי, ואחרים. החוברת מביאה גם דף ראשון מתוך 'ספר הדקדוק הפנימי' מאת דויד גרוסמן, ופרק מתוך הרומאן 'מר מאני' מאת אברהם ב. יהושע שראה אור בסדרת "הספריה החדשה", בשנתה הראשונה של הסדרה.

בשירה מביאה החוברת משיריהם של משוררי 'סימן קריאה' הקבועים, וכן שירים מאת חזי לסקלי, זלי גורביץ ועוד.

עוד בחוברת: מאמרו של חיים גנז "גבולות חובת הציות לחוק", ומאמרים מאת דן מירון, נורית גרץ, חנן חבר, ואחרים.