הרבה שקט אין בספר הזה, וגם כשמתוארת שיגרת חיים רגילה, האימה והאלימות רוחשות בין הסדקים.   'איים של שקט' אינו קובץ כי אם רצף של סיפורים, אבל זהו רצף מקוטע. הוא משרטט מהלך שתחילתו בפגישה "רומנטית" בין אשה לגבר, המשכו בחיזור המוביל לנישואים (או לא), לזוגיות (עם וריאציות), להבאת ילדים לעולם ולאחריות כלפיהם (או לא), וסופו בבידוד עתידי בכלא וירטואלי. בין התחנות האלה משובצים זיכרונות ילדות של המספרת, המעניקים לסיפורים עוד פרספקטיבה.   חלק מהסיפורים מתרחשים בעולם שניתן לזהותו עם המציאות הישראלית, אך אחדים ממוקמים במציאות שונה, לעתים לא מוגדרת. זהותן של הדמויות, נסיבות חייהן ואפיוניהן משתנים מסיפור לסיפור, אך לא האיום הסמוי, והכמיהה שלהן לאיים של שקט.   זהו ספרה החמישי של אילנה ברנשטיין, והוא שב למקום הרגשי שממנו נכתב ספרה הראשון, 'שארה כסותה עונתה'. ביצירה חדשה זו היא חוזרת ומוכיחה את יכולתה לחשוף באירוניה, בוטה לפעמים, את יחסי הכוחות הממשיים בין נשים לגברים, ילדים להורים, יחיד להמון, אשר מונחים ביסוד ההסכמות שבשתיקה ובדיבור המצפות את חיינו מבחוץ.     ספרים נוספים של אילנה ברנשטיין בספריה החדשה: שלוש אחיות