'ספר הדקדוק הפנימי', שראה אור לראשונה ב-1991, הוא מפסגות יצירתו של דויד גרוסמן ומן הרומאנים הגדולים של הספרות העברית בת-ימינו.
על רקע שכונת בית-הכרם בשנות השישים עוקב הספר אחר עולמו הפנימי של אהרון במשך ארבע שנים של התבגרות מעוכבת, מגיל אחת-עשרה וחצי ועד אחרי גיל חמש-עשרה. מילד מוצלח שזוכה תמיד לשבחים על המצאותיו מלאות הדמיון הופך אהרון למישהו שהחיים פסחו עליו, ובמקום להשתתף עם בני גילו בכניסה המרגשת אל עולם המבוגרים הוא מתבונן בה מבחוץ, בזעזוע.
תחת מבטו נחשפת ההתבגרות כאובדן נורא של העצמיות, מטאמורפוזה שמצמיחה גסות, זיוף ובגידה בכל מה שיקר לך. אבל מי שהשינוי הזה פוסח עליו, מי שנשאר מאחור, נידון להיוותר בודד ומעורר-גיחוך, בלתי-מובן, בושה גדולה להוריו, ילד דחוי שילך וייעלם יותר ויותר לתוך עולמו הפנימי.
במשאל שערך עיתון 'מעריב' (יוני 2007) בין אנשי ספרות מובילים נבחר 'ספר הדקדוק הפנימי' בין עשרת ספרי הפרוזה "הטובים ביותר שנכתבו בעברית מקום המדינה".
המהדורה השלושים-ושתיים של הספר (2010) רואה אור עם יציאת סרטו המהולל של ניר ברגמן, על-פי הספר.
כל ספריו של דויד גרוסמן בספריה החדשה >>
|
.jpg)
.gif)