זהו סיפור אהבה בין אברם, בן למשפחה ספרדית ותיקה בוואדי סאליב, בעיר התחתית של חיפה, לבין אראלה, בתו של קבלן אמיד על הכרמל. אבל זה גם סיפורו של נסים העדין והחולמני, אחיו של אברם, נכה מלחמת השחרור; ואף סיפורה של רבקה, "הציפור השחורה המתוקה", אהובת נעוריו של אברם מן השכונה, שעדיין מאוהבת בו, ואורבת לילה לילה על האבן לשובו הביתה. ולצידם הדוד עובדיה, הרובץ שם תמיד כשהבקבוק שבכיסו ריק, ומספר לילדים את סיפורי האריות והנמרים שלו; ומלכה שיושבת תמיד על המדרגות, וכל יום אצלה הוא היום שנהרג בנה; ועד מוסה, מוכר הבדים הערמומי, שהצלחותיו כסוחר אצל נשות הרחוב מספקות להן את הבדים שהם המטאפורה לאשליית החיים האחרים, המשותפת כאן לכולם.
'רחוב המדרגות', שאברהם שלונסקי זיכהו בפרס אשר ברש (ככתב-יד אלמוני), הפך עם הופעתו לראשונה ב-1955 לרב-מכר גדול של שנות החמישים. הסופרת הצעירה יהודית הנדל כתבה רומאן יוצא-דופן, על חברת השוליים הישראלית העירונית, והספר בישר את אירועי ואדי סאליב, כעבור זמן-מה. לקריאה בספר היום מתלווה השתאות על האקטואליות שלו, ועל הנתיבים שסלל, שהספרות הישראלית פנתה אליהם לאחר שנים.
על רקע הספרות העברית בת זמנו היה זה רומאן מהפכני. המתחים העדתיים והמעמדיים שהספר חושף ברגישות ובאמפתיה הם רק חלק מן התמונה. האינדיבידואליות של האנטי-גיבורים שבספר בולטת דווקא משום שאף אחד מהם אינו שייך בדיוק לאיזושהי מסגרת, וכוחות הנפש האישיים הם שאחראים לבלימה שבחייהם יותר מכל דבר אחר.
יהודית הנדל היא כלת פרס ישראל לספרות לשנת 2003.
|
.jpg)
.jpg)
.gif)