קובץ יוצא-דופן הכולל נובלה ושני מחזורים ב"שורות קצרות", שכולם וריאציות על היתקלות חזיתית בעולם זר, המסרב להתפענח. הוא נכתב בעקבות שהות בת שנה של הסופרת בסין. הקושי במפגש עם הארץ הזרה כל-כך מצא את ביטויו במבנה הספר, העובר משירה לפרוזה ובחזרה; דומה שהשירה מתחילה במקום שבו החוויה אינה ניתנת ל"הסדרה", להיגיון של הפרוזה.

    "אל תטעה : / מה שאתה רואה הוא רק מה שנדמה לך / שאתה רואה" – אזהרה זו, שמופנית במחזור הראשון בספר אל הזר הנמשך אל חוג הקבצנים המתגודדים למרגלות מקדש "הנמר האורב", מרחפת גם מעל האורחת הזרה, המנסה לשרטט את דיוקנו של הצייר הסצ'ואני סיָאו צ'ן במחזור החותם את הספר, והיא מועברת אל הגיבור הישראלי של הנובלה העזה "ערפל", הנתקל בעולם קמאי ששוב אינו יודע כיצד להתמודד עימו. הדיאלוג עם 'לב המאפליה' של קונרד, שפסוק ממנו מופיע כמוטו לנובלה, מתבקש. המבט אצל דורית פלג בהכרח אחר: עם התמוטטותם של הרבה מן האידיאלים שדורו של קונרד האמין בהם הפכה האמביוולנטיות לשברון, ואולי אף התהפכו תחומי האפלה והאור.

    סין שבספר הזה היא סין פרטית, אך מהותו של המפגש אוניברסאלית. המסע אל הזר הוא מסע הרחוק מלהיות מפוענח עד תום אל חלקים לא-נודעים של העצמי. המראה המוצבת מול הזר היא המראה שבה משתקפת דמותך; הפורטרט הוא גם אוטופורטרט.

    את הקובץ מלווים ציורים של סיאו צ'ן ושל מאיה כהן-לוי.

 

 

ספרים נוספים של דורית פלג בספריה החדשה

האם היה זה ביתם