'אהבת דוד' – רומאן על חייו ומותו של גיבור לאומי, אישיות חידתית וכריזאטית – אינו ביוגרפיה ואינו היסטוריה כפשוטן. אכן, החומרים ההיסטוריים ניתנים לאיתור – גיבור הקרב בסוריה, מפקד במלחמת השחרור, שר צבאו של המנהיג במלחמת סיני, שר-הביטחון במלחמת ששת-הימים, ומי שאהבת העם ניטלת ממנו לאחר מלחמת יום-הכיפורים; ונשלחות גם שלוחות ברורות אל המציאות מן הדרמה האישית, הארוגה כאן בתוך החיים הציבוריים ואנאלוגית להם – תולדות משפחה "נגועה", החל מדור ההורים ועד לדור השלישי, רבקה ויואב, הקשורים אל אביהם בקשר של מרד-שנאה-אהבה; ובתווך – האשה הראשונה, המרשימה בכוחותיה העצורים, והאשה האחרונה, וכל הנשים לזמן-קצר הנלקטות כמו אוסף הכדים העתיקים, חרוכי המלחמות.     אבל 'אהבת דוד' אינו היסטוריה. אין הוא מבקש לספר מקרים כפי שהיו באמת במציאות, אלא כפי שעלולים היו להיות; הוא מבקש לאתר את המהותי, ולשם כך עליו לחדד ולהעצים, ולהוליך את הדמויות הניתנות-לזיהוי אל תחום הבדיון ואל איזור הדמדומים שבין הריאליסטי למיתולוגי. לפנינו רומאן נדיר – ביוגרפיה בדויה של דמות לא בדויה.     ספרים נוספים של יורם קניוק בספריה החדשה: טייגרהיל