הספר מתבסס על 14 הפרקים שראו אור תחילה בגיליון מיוחד של השבועון (יום העצמאות 87), אשר עורר התרגשות נדירה בממדיה. עליהם נוספו, במיוחד לספר, פרקים חדשים (כשליש מהיקפו). המציאות המדוּבבת כאן – שאפשר היה להתענג עליה כעל ספרות חזקה, אלמלא היינו גם גיבוריה – היא המשך לתפיסת המציאות ברומאן של גרוסמן 'חיוך הגדי' שבע שנים קודם לכן.

אנו עומדים ומביטים יחד אל העמק היפה והשליו, ועשן התַּבּוּנים מסתלסל באוויר, והדרדרים והסביונים פורחים וממלאים את העין. זה זמן הפריחה הצהובה כעת. סיפרתי לאבו חַרבּ שקראתי לספרי 'הזמן הצהוב', והוא חייך ושאל אם שמעתי על הרוח הצהובה שתבוא בקרוב, אולי עוד בחייו שלו: משער הגיהנום תבוא הרוח, 'רִיח אָספָר' שמה בפי תושבי המקום, והיא רוח מזרחית חמה ואיומה, אשר אחת לכמה דורות באה, והאנשים נמלטים מפני חמתה אל המערות והנקרות, אבל גם שם היא משיגה את עושי מעשי העוול והאכזריות, ושם בחגווי הסלע, היא קוטלת אותם אחד לאחד. אחרי יום שכזה, מספר אבו חרבּ, תהיה הארץ מכוסה גוויות, הסלעים יהיו מלובנים מרוב החום, וההרים יתפוררו לאבקה שתרבץ על הארץ ככותנה צהובה.

כל ספריו של דויד גרוסמן בספריה החדשה >>