בכרך זה, השמיני בסדרת מחזותיו המקובצים של חנוך לוין, מובאים המחזות: 'מתאבל ללא קץ'; 'השמשים'; 'הקיסר'; 'מבויש עד תום'; 'שוזס ובז'ז'ינה'. כולם מעזבונו של חנוך לוין וטרם הועלו על הבמה.
שוזס ובז'ז'ינה – תמונה 1
[לפנות ערב. קליניקה. בורדם, שוזס]
שוזס: אבל למה חוקן? בורדם: החוקן משחרר. שוזס: כי אצלי הבעיה שחתונה, כלומר, עוד לא ממש, טרום-חתונה, יותר נכון, רצון להכנה לטרום-אירוסין. בורדם: ולכן כל החלק התחתון צריך להיות נקי לקראת האהבה, לתת מקום לדם בחופשיות, אז יש זרימה, אז מלפנים מתמלא, אז מה שצריך מתקשה. שוזס: החוקן יכאב? בורדם: כמעט ודאי שבכלל לא. אם כי אצלך הכל סתום לגמרי, כמו מלט ישן, לכן אולי יהיו קשיי חדירה, אבל אני אצליח, אני לא נעצרת בפתח, הכנסתי לך תמיסה חדישה, המצאה שלי, אחדור, עם פטישי אוויר אחדור, את כל הזוהמה החוצה, לא אוותר לך על כלום. שוזס: ואחרי זה יהיה טוב, מה? בורדם: ודאי שאולי. ודאי שבטיפול משולב של חוקן המעי הגס וחוקן המעי הדק ואמבטיות חוקן. שוזס: והתינוק, כלומר, בבוא העת, יהיה בריא? בורדם: ועל כל פנים, לא טוב שיש יותר מדי דרישות. שוזס: לא יותר מדי, רק שיהיה בריא. בורדם: אם לא בריא, נעשה חוקן. שוזס: גם לתינוק? וככה חוקן מדור לדור? אז מה הטעם? בורדם: ועל כל פנים, תינוק, נחת, כבוד, משפחה, אלבום, קבר. שוזס: הייתי כבר מאוד רוצה להיות בשלב האלבום. להעלות זיכרונות על חיים מסעירים ואושר אין קץ. הבטיחי לי. בורדם: מבטיחה, ודאי שמבטיחה, מי לא יבטיח. שוזס: אני נוטה להאמין לך. יש לך פנים כאלה, תפוחות, מכריחות להאמין. בורדם: מי שלא יאמין – לא יחיה, לא אצל דוקטור בורדם. שוזס: איזה מזל שאני מאמין – אחיה? בורדם: כנדרש. [ניגשת אליו עם החוקן. הוא חושש] להוריד מכנסיים. שוזס: נפלא. אני מוריד מכנסיים מול אשה אקדמית פנויה הרוצה בטובתי ובאושרי, כבר אפשר לומר שהשגתי. יש מה לספר עלי.
| .jpg)
.gif)