שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
ציור נאיבי / מאיר ויזלטיר

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    סל ההזמנות
    מבצע מתורגמים מרהיבים
    מבצע ספרות יסוד ישראלית
    הספריה הקטנה ב-26 ₪
    מארזים בפחות מחצי מחיר
    מציאוֹת
    המהדורה ההיסטורית
    סופרי הבית
    מקור
    תרגום
    הספריה החדשה לשירה
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    אתר מנחם פרי
    המלצת השבוע
    שירים בסימן קריאה
    תקנון אתר

    צבעונים
    סילביה פלאת

     

    הַצִּבְעוֹנִים נוֹחִים מִדַּי לְהִתְרַגֵּשׁ, חֹרֶף כָּאן.

    רְאֵה כַּמָּה לָבָן הַכֹּל, כַּמָּה שָׁקֵט, כַּמָּה כְּלוּא-שֶׁלֶג.

    אֲנִי לוֹמֶדֶת שַׁלְוָה, נָחָה לְבַדִּי בְּשֶׁקֶט

    כְּמוֹ שֶׁהָאוֹר נָח עַל קִירוֹת לְבָנִים אֵלֶּה, מִטָּה זוֹ, יָדַיִם אֵלֶּה.

    אֵינֶנִּי אַף אֶחָד; דָּבָר אֵין לִי עִם הִתְפּוֹצְצֻיּוֹת.

    מָסַרְתִּי אֶת שְׁמִי וְאֶת בִּגְדֵי-הַיּוֹם שֶׁלִּי לַאֲחָיוֹת

    וְאֶת תּוֹלְדוֹתַי לְמַרְדִּים וְאֶת גּוּפִי לַמְנַתְּחִים.

     

    סָמְכוּ אֶת רֹאשִׁי בֵּין הַכַּר לְבֵין חֵפֶת-הַסָּדִין

    כְּמוֹ עַיִן בֵּין שְׁנֵי עַפְעַפִּים לְבָנִים, מְמָאֲנִים לְהֵעָצֵם.

    אִישׁוֹן טִפְּשׁוֹן, אֶת הַכֹּל עָלָיו לִקְלֹט.

    הָאֲחָיוֹת עוֹבְרוֹת וְעוֹבְרוֹת, אֵינָן מַטְרִידוֹת,

    עוֹבְרוֹת כְּמוֹ שְׁחָפִים אֶל יַבָּשָׁה בִּשְׁבִיסֵיהֶן הַלְּבָנִים,

    עוֹשׂוֹת דְּבָרִים בִּידֵיהֶן, הָאַחַת מַמָּשׁ כְּזוּלָתָהּ,

    עַד שֶׁאֵין לְדַעַת מַה מִסְפָּרָן.

     

    גּוּפִי הוּא לָהֶן חַלוּק-אֶבֶן, בּוֹ הֵן מְטַפְּלוֹת כְּמוֹ מַיִם

    הַמְּטַפְּלִים בְּחַלּוּקֵי-הָאֶבֶן שֶׁבְּדַרְכָּם, מַחְלִיקִים אוֹתָם בְּרֹךְ.

    מְבִיאוֹת לִי קֵהוּת בְּמַחֲטֵיהֶן הַמַּבְהִיקוֹת, מְבִיאוֹת לִי שֵׁנָה,

    עַכְשָׁיו כְּשֶׁאִבַּדְתִּי אֶת עַצְמִי אֲנִי חוֹלָה מִמִּטְעָנִים –

    תִּיק הַלַּיְלָה שֶׁלִּי שֶׁמִּלַּכָּה כְּמוֹ קֻפְסַת-גְּלוּלוֹת שְׁחוֹרָה,

    בַּעֲלִי וְיַלְדִּי מְחַיְּכִים מִתּוֹךְ הַתַּצְלוּם הַמִּשְׁפַּחְתִּי;

    חִיּוּכֵיהֶם נֶאֱחָזִים בִּבְשָׂרִי, קְרָסִים זְעִירִים מְחַיְּכִים.

     

    הִנַּחְתִּי לַדְּבָרִים לְהִשָּׁמֵט, סְפִינַת מַשָּׂא בַּת שְׁלֹשִים

    דְּבֵקָה בְּעַקְשָׁנוּת בִּשְׁמִי וּבִכְתָבְתִּי.

    הֵם שְׁטָפוּנִי כָּלִיל מִקִּשְׁרִי אַהֲבָתִי.

    נִפְחֶדֶת וַחֲשׂוּפָה עַל עֶגְלַת-כָּרֵי-הַפְּלַסְטִיק הַיְּרֻקָּה

    רָאִיתִי אֶת מַעֲרֶכֶת-הַתֵּה שֶׁלִּי, מַדְּפֵי כְּלֵי-הַלָּבָן, סְפָרַי

    שׁוֹקְעִים וְנֶעֱלָמִים מִן הָעַיִן, וְהַמַּיִם גָּבְהוּ מֵעַל לְרֹאשִׁי.

    אֲנִי נְזִירָה עַתָּה, מֵעוֹלָם לֹא הָיִיתִי כֹּה טְהוֹרָה.

     

    לֹא רָצִיתִי שׁוּם פְּרָחִים, רָצִיתִי רַק

    לִשְׁכַּב, כַּפּוֹת-יָדַי מְגֻלּוֹת, וְלִהְיוֹת מְרֻקֶּנֶת לְגַמְרֵי.

    אָה, אֵיזֶה חֹפֶשׁ, אֵין לְךָ מֻשָּׂג אֵיזֶה חֹפֶשׁ –

    הַשַּׁלְוָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ שֶׁהִיא מְהַמֶּמֶת אוֹתְךָ,

    מְבַקֶּשֶׁת לֹא-כְּלוּם, תָּוִית-שֵׁם, כַּמָּה זוּטוֹת.

    עַל זֹאת סוֹגְרִים, לְבַסּוֹף, הַמֵּתִים; אֲנִי מְדַמָּה אוֹתָם

    סוֹגְרִים פִּיּוֹת עַל זֹאת כְּמוֹ עַל טַבְלִית לֶחֶם-קֹדֶשׁ.

     

    הַצִּבְעוֹנִים, קֹדֶם-כָּל, אֲדֻמִּים מִדַּי, הֵם מַכְאִיבִים לִי.

    אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ עֲטִיפַת הַשַּׁי יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אוֹתָם נוֹשְׁמִים

    קַלּוֹת, דֶּרֶךְ אֶגֶד חִתּוּלֵיהֶם הַלְּבָנִים, כְּמוֹ תִּינוֹק נוֹרָא.

    אָדְמָם מְדַבֵּר אֶל פִּצְעִי, מִתְקַשֵּׁר.

    עַרְמוּמִיִּים הֵם: נִרְאִים כְּצָפִים אַף כִּי מַכְרִיעִים אוֹתִי בְּכָבְדָּם,

    מַטְרִידִים אוֹתִי בִּלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם הַפִּתְאוֹמִיּוֹת וּבְצִבְעָם,

    תְּרֵיסַר מִשְׁקוֹלוֹת אֲדֻמוֹת שֶׁל עוֹפֶרֶת סְבִיב צַוָּארִי.

     

    אִישׁ לֹא עָקַב אַחֲרַי קֹדֶם, עַתָּה אֲנִי נְתוּנָה לְמַעֲקָב.

    הַצִּבְעוֹנִים פּוֹנִים אֵלַי, וְהַחַלּוֹן אֲשֶׁר מֵאֲחוֹרַי

    שֶׁאַחַת לְיוֹם הָאוֹר בּוֹ לְאִטּוֹ מִתְפַּשֵּׁט וּלְאִטּוֹ נִקְלַשׁ,

    וַאֲנִי רוֹאָה אֶת עַצְמִי, שְׁטוּחָה, מְגֻחֶכֶת, צֵל גָּזוּר מִנְּיָר

    בֵּין עֵינָהּ שֶׁל הַשֶּׁמֶשׁ לְעֵינֵי הַצִּבְעוֹנִים,

    וְאֵין לִי פָּנִים, רָצִיתִי לַחְמֹק מִפָּנַי,

    הַצִּבְעוֹנִים מְלֵאֵי-הַחִיּוּת אוֹכְלִים אֶת הַחַמְצָן שֶׁלִּי.

     

    לִפְנֵי שֶׁבָּאוּ הָאֲוִיר הָיָה רָגוּעַ לְמַדַּי.

    בָּא וְהוֹלֵךְ, נְשִׁימָה אַחַר נְשִׁימָה, בְּלִי מְהוּמוֹת.

    וְאָז מִלְאוּ אוֹתוֹ הַצִּבְעוֹנִים כְּמוֹ רַעַשׁ גָּדוֹל.

    עַכְשָׁיו הָאֲוִיר נִתְקָל  וּמִתְעַרְבֵּל סְבִיבָם כְּמוֹ נָהָר

    הַנִּתְקָל  וּמִתְעַרְבֵּל סְבִיב מְנוֹעַ אֲדֹם-חֲלוּדָה שֶׁשָּׁקַע.

    הֵם מְרַכְּזִים אֶת שִׂימַת לִבִּי, שֶׁהָיְתָה שְׂמֵחָה

    לְשַׂחֵק וְלָנוּחַ בְּלִי לְהִתְחַיֵּב.

     

    הַקִּירוֹת, גַּם הֵם, נִרְאִים כְּמִתְחַמְּמִים.

    אֶת הַצִּבְעוֹנִים יֵשׁ לָשִׂים מֵאֲחוֹרֵי סוֹרָגִים, כְּמוֹ חַיּוֹת מְסֻכָּנוֹת;

    הֵם נִפְתָּחִים כְּמוֹ פִּיו שֶׁל חָתוּל אַפְרִיקָנִי גָּדוֹל,

    וַאֲנִי יוֹדַעַת אֶת לִבִּי: הוּא פּוֹתֵחַ וְסוֹגֵר

    אֶת גְּבִיעַ פְּרִיחוֹתָיו הָאֲדֻמּוֹת מִתּוֹךְ אַהֲבָה צְרוּפָה אֵלַי.

    הַמַּיִם שֶׁאֲנִי טוֹעֶמֶת חַמִּים וּמְלוּחִים, כְּמוֹ הַיָּם,

    וּמַגִּיעִים מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה כְּמוֹ בְּרִיאוּת.


     

    שירה של המשוררת האמריקנית סילביה פלאת נכתב ב-1961, כשהיתה כבת 28, שנתיים לפני התאבדותה, ונכלל בקובץ שיריה האחרון, 'אריאל'. מנחם ברינקר ויעל שוורץ תירגמו אותו לעברית והוא נדפס בחוברת סימן קריאה 4-3 (1974).



    חיפוש שירים 

     

    השירים הקודמים:
    דברים שיש להם שיעור, דליה רביקוביץ
    כּוּר הכאב, אבות ישורון
    הכל משתנה, ברטולד ברכט
    המשך יבוא, מאיר ויזלטיר
    אחדוּת אפור, יאיר הורביץ
    מפלצת האיילה, יונה וולך


    כל השירים עד כה >>

     

    הספריה החדשה ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"ד 2104, בני ברק 5112002, טל. 03-5162704
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה