עורך ראשי: מנחם פרי

עורכת משנה: מירי צפריר

מהי הספריה החדשה

הספריה החדשה בעריכת מנחם פרי היא סדרה לספרות יפה, מקורית ומתורגמת, פרי שיתוף-פעולה בין ספרי סימן קריאה להוצאת הקיבוץ המאוחד. הסדרה נוסדה בשנת 1990 כסדרה למנויים, בהמשך לסדרת הספריה, אשר הוקמה ארבע שנים קודם לכן.

סופריה המרכזיים של הספריה החדשה, במקור ובתרגום, הם כיום סופרים עתירי מוניטין בארץ, אך רבים מהם היו אנונימיים בתחילת דרכם, או בלתי-ידועים לקוראים הישראלים בטרם יצאו בספריה החדשה.

בחרו לעבוד עימנו דויד גרוסמן, אברהם ב. יהושע, יהודית קציר, יוסל בירשטיין, עמליה כהנא-כרמון, אורלי קסטל-בלום, חנוך לוין, יעקב שבתאי, יהודית הנדל, יהושע קנז, רונית מטלון, לאה איני, ישעיהו קורן, ועוד רבים וטובים. בתרגום הבאנו לקהל הישראלי את אלזה מורנטה, ז'וזה סאראמאגו, נטליה גינצבורג, פרימו לוי, ארי דה לוקה, טוני מוריסון, אנה אנקוויסט, וקלאסיקנים כדוגמת נאבוקוב, פרוסט, תומס מאן, טולסטוי, בקט, גוגול, סרוואנטס, ואלה רק כמה דוגמאות. השבנו למחזור-הדם של הקריאה גם שורת רומאנים גדולים מן הספרות העברית הקלאסית שנשכחו, ועם הוצאתם לאור מחדש, בעריכה חדשה, זכו לעדנה – ספרים מאת דוד פוגל, לאה גולדברג ועוד.

כמה מן המתרגמים הבולטים בארץ עשו את צעדיהם הראשונים בספריה, וביניהם: נילי מירסקי, משה רון, רן הכהן, ניצה בן-ארי. מתרגמים מצוינים אחרים שעובדים או עבדו עימנו בקביעות הם מרים טבעון, הלית ישורון, מרים שוסטרמן, טל ניצן, מירון רפופורט, רנה ליטוין. הספריה החדשה חבה הרבה מהצלחתה לכישרונם.

את בחירת הספרים מנחה טעמו של עורך ומייסד הסדרה, פרופ' מנחם פרי, מי שהיה בשנות ה-60 בין מקימי החוג ההיסטורי לתורת הספרות הכללית, וב-2005 יזם את הקמת החוג לספרות. עבודתו כעורך שלובה לבלי-הפרד בפעילותו המחקרית, מזינה אותה ומושפעת ממנה. היא מבוססת על תפיסת תפקידו של העורך כגורם מעורב, האחראי לא רק על בחירת הספר אלא גם על גיבושו הסופי של כתב-היד, למען הקוראים, המחבר והספרות גם-יחד.

מעצבת העטיפות של ספרי הספריה החדשה לדורותיהם היתה יעל שוורץ ז"ל, החוקרת והציירת האגדית. מנחם פרי, שעבד עם יעל שנים ארוכות והתדיין איתה על עיצובן של מאות עטיפות, הוא שבוחר כיום את מראה הספר, כפעולה משלימה לעבודת העריכה.

היסטוריה

הוצאת 'ספרי סימן קריאה' נוסדה בשנת 1972 ופעלה תחילה בשיתוף עם 'מפעלים אוניברסיטאיים'. ב-1977 נוצר הקשר הספרותי בינה לבין הוצאת הקיבוץ המאוחד, הנמשך עד היום. משנת 1987 רשומה סימן קריאה כעמותה שמטרתה "לעשות למען הספרות העברית בת זמננו ולהביא אליה גם מיצירות המופת של ספרות העולם".

עד להקמת סדרת הספריה, ואחריה הספריה החדשה, התמקדה חבורת סימן קריאה בהוצאת כתב-עת שייסדו מנחם פרי ומאיר ויזלטיר בספטמבר 1972. 'סימן קריאה: רבעון מעורב לספרות' היה בשנות השבעים והשמונים כתב העת המרכזי בספרות העברית, ובית גידולם של סופרים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. הוא הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ובעיקר, נדפסו בו שיריהם של משוררים מצוינים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש: יאיר הורביץ, אבות ישורון, יונה וולך, מאיר ויזלטיר, מרדכי גלדמן, זלדה, יוסף שרון, יצחק לאור, גבריאל פרייל, ועוד. כתב העת שילב בין שירה, פרוזה ומחקר. החוברת האחרונה של כתב-העת ראתה אור ביולי 1991.

במקביל לכתב-העת יצאו בסימן קריאה ספרי שירה רבים, ולמעשה כמחצית מפעילותה הספרותית של ההוצאה בשני העשורים הראשונים שלה הוקדשה לשירה. לצד השירה הופיעו בסימן קריאה ספרי פרוזה פורצי דרך (כדוגמת קובץ הסיפורים ושני הרומאנים של יעקב שבתאי, שנדחו בהוצאות אחרות), וספרים בחקר הספרות.

בשנת 1990, עם הקמת הספריה החדשה, עבר מוקד הפעילות של סימן קריאה אל הפרוזה. במשך שנים אחדות המשכנו להוציא גם ספרי שירה, במסגרת סדרת הספריה החדשה לשירה, וכעת אנו מייחדים את עיקר פעילותנו לפרוזה, במקור ובתרגום. 

ב-2005 ייסדנו את הספריה הקטנה, סדרת-בת של הספריה החדשה המתמקדת בטקסטים שראו אור בעבר, ומבקשת להשיב את מיטב הספרות למרכז סדר היום הספרותי ואל השיח התרבותי. בעת שנדפסים בישראל מדי שנה המוני ספרים חדשים, וחיי המדף של ספר מתקצרים והולכים, אנו מבקשים לסמן את ספרות המופת העברית והעולמית ולהעניק לספרים אלה מעמד מתמיד יותר – בחנויות הספרים, בביקורות ובתודעת הקוראים. כל הספרים שיוצאים במסגרת הספריה הקטנה זוכים לעריכה מחודשת. סיפורים קצרים נאגדים במבחר חדש, ותרגומים מתעדכנים בהתאם לעברית המשתנה. לעתים מצטרפים לסדרה גם ספרים שזו הופעתם הראשונה – יצירות שהיקפן הולם את הפורמט הקטן יותר של סדרה זו.

ב-2007 הוקם מועדון הספריה החדשה, מתוך צורך לתת מענה לכוחן המתעצם של רשתות הספרים בקביעת תרבות הקריאה.

לקטלוג המלא של הספריה החדשה הקליקו כאן >>


לחיפוש ספרים הקליקו כאן >>