אבי וקסמן, 'עכבר העיר', 25.5.07
"כיף לקרוא את החיים על פי בר-יוסף, ספרו מלא בחיים ובשמחת חיים שעשויות לדבוק גם בקורא. נוכחותם של החיים מורגשת לכל אורכו – עזה, גשמית ואף חושנית מאוד."
חנה הרציג, מוסף הספרות של 'ידיעות אחרונות', 1.6.07
"כמה שונה הספר הזה מרוב ספרי המקור שהזדמנו לידי לאחרונה. ולא פלא, כיוון שמחברו, המחזאי הוותיק יוסף בר-יוסף, כתב מעט מאוד פרוזה, ועתה, לאחר שנים רבות, הוא מגיש לנו לפתע רומאן בוגר, בשל, ובעיקר – שונה. מצד אחד הוא מספר על התשוקה והחסד הטמונים בכל אחד מאיתנו, אך מצד אחר הוא כל כך מפתיע, משובץ באינסוף המצאות קומיות ואפיזודות דמיוניות להפליא, שהאפקט שלו הוא גם מצחיק. ספר מקורי ורב-עוצמה."
ג'קי לוי, תוכנית 'העולם הבוקר', ערוץ 2, 4.6.07
"איזו יכולת סיפור, איזו עברית, איזה עומק, יש פה כמה פסקאות שאפשר לעטוף אותן בנייר צלופן ולהתענג, פשוט מטעמים. וכל הספר, אם יש לו מוטיב זה העניין של הבתולים, לאו דווקא בתחום ההתנסות המינית - בתולים רגשיים, בתולים של התבגרות, בתולים של יחסים. סיפור למופת... וקסם, קסם של יחסים ושל דמויות. קחו תקראו."
יעל ישראל, 'TimeOut', 14.6.07
"כוחו של הרומאן הקאמרי הזה הוא בגיבוריו המרתקים והמורכבים. אלה ממש פורצים את גבולות הנייר באמינותם ובעסיסיותם. 'לא בבית הזה' הוא רומאן צלול וצנוע המבליע את האלימות הכבושה של הארץ בקפלי כתיבה שקטה ומעודנת."
אריק גלסנר, מוסף הספרות של 'מעריב', 15.6.07
"העימות בין האב לבן מתואר בדקוּת ספרותית ומעניק לרומאן מתח פנימי חריף... זהו מאבק רב-מהפכים, לא רק עלילתיים אלא גם פסיכולוגיים. הרומאן הזה טעון ומעורר עניין לא רק בגלל המאבק היצרי-ארכיטיפי שבו, אלא גם בגלל שתי תכונות נוספות: הסגנון של בר-יוסף ייחודי... חשוב מכך, בר-יוסף ניחן ביכולת לחבר (באמת ולא במלאכותיות) בין הפיוטי לריאליסטי."
מאיה פלדמן, שבועון 'לאשה', 25.6.07
"בר-יוסף, שמגיע מעולם התיאטרון, אינו חושש ממצבים דרמטיים ומקצת תיאטרליות. דווקא הפאתוס הזה הוא שמעניק את העוצמה והתנופה לרומאן כולו, ובעיקר לדמויות הבלתי רגילות שמרכיבות אותו".