כל הטורים האישיים

שירים מספרי סימן קריאה:
אנתולוגיה מצטברת

ציור נאיבי / מאיר ויזלטיר

מועדון הספריה

טור אישי

טעימות מהספרים

אהובי הקוראים

על הספריה

יצירת קשר

חיפוש מתקדם

בתוכנית העבודה

הוצאת הקיבוץ המאוחד

אתר מנחם פרי

המלצת השבוע

שירים בסימן קריאה

תקנון אתר

עכשיו, כשהספר נגמר

מאת: דויד גרוסמן

איך אני יודע שסיימתי לכתוב ספר? אם אני שומע איזו אנקדוטה, או פוגש אדם עם סיפור מיוחד, או נתקל בצירוף מלים לא רגיל, ואני לא חושב מיד – למי מגיבורי הסיפור הם יתאימו? למי אתן אותם? דויד גרוסמן כותב עם צאת `אשה בורחת מבשורה.

נולד אל הים: על היחסים שבין גיבור למספר

מאת: אבירמה גולן

אבירמה גולן מספרת כיצד נולד פרופסור אלי ענבר, אליקו בפי אמו, גיבור הרומאן `סימני חיים`, ועל יחסיה עימו לאורך כתיבת הספר.

הסיפורים שמאחורי 'סיפורי תל-אביב'

מאת: יהודית קציר

כמי-תהום נאגרים חומרי הסיפור באזורים החשוכים שמתחת לסף התודעה, מצטברים וממתינים, לפעמים במשך שנים. עד שיום אחד משהו קורה. חריגה קטנה, אבל משמעותית, מסדר החיים השגור. ואז נפתח להם פתח, והם דוחקים לצאת, ומבקשים ללבוש מלים ולהתממש בסיפור.

לתקן את החמצת האהבה

מאת: אלון אלטרס

לפעמים נולד רומאן מספר שירים. הרומאן השלישי שלי, `זה הילד שלנו`, חייב הרבה לספר שירים צנום במיוחד שפירסמתי בשנת 1982. קראו לו `אקלים הבית`, וכל שיריו התרחשו בחדרים בבתים עירוניים או בבסיסים צבאיים.

הצמתים בחיי והקלאסיקה הרוסית

מאת: רנה ליטוין

הקלאסיקונים של הספרות הרוסית סימנו את המפגש המשמעותי ביותר שלי עם העולם. כי העולם תחת כנפה של אמי נחווה דרך השירים שהיא העתיקה לתוך פנקסים קטנים וקראה לי. זו היתה חניכה לא-מודעת לתמצית הדברים החשובים שיהיה עלי לדעת על טבע האדם ועל חייו.

הפטיש והסדן: על 'מות הזקן' מאת א.ב. יהושע

מאת: עמוס עוז

מאמרו של עמוס עוז הצעיר על קובץ-הסיפורים הראשון של יהושע, `מות הזקן`. שניהם היו בשנות העשרים שלהם. ברשימתו מבקש עוז לאפיין את כתיבתו של יהושע וגם לסמן לה את המשך הדרך.

אומן הסבך

מאת: ארי דה לוקה

אילו היתה לנו באיטלקית אות קסמים, שכאשר מניחים אותה לפני פועל בעתיד קוראים אותו בעבר, וכאשר מניחים אותה לפני זמן עבר היא ממירה אותו לעתיד – איזה שימוש היינו עושים בה? האם לא היינו חושדים בסגולה הזאת, שמתייחסת לזמן כמו לחבל שקצותיו מסתבכים זה בזה כנחשי אביב?

מבקרי השירה הלכו לים

מאת: מנחם פרי

הרדידות ההולכת ומתפשטת של הספרות העברית, וחגיגות רבי-המכר שמשקלם משקל-נוצה, קשורות לא מעט בהתקהות היכולת להקשיב לניואנסים של מצבים אנושיים ושל לשון. המקום הטוב ביותר לראות זאת הוא בשיח העכשווי על שירה. אכן, הוא ברובו דל ומשמים, אבל הוא גם סימפטומטי.

הספר: התבוננות בתצלום של אבלארדו מורל

מאת: דרור בורשטיין

המצלמה התגנבה אל הספר הזה בשנתו, בזמן שהוא סגור ונמעך מכובד משקלו שלו, לא נקרא, עולמותיו רוחשים בתוכו, לחוצים בין הדפים. המצלמה רוצה לקרוא בספר, אבל אינה יכולה. לא לפתוח את הספר, לא לדפדף בו, וּודאי שלא להבין את מה שכתוב. היא אינה יודעת לקרוא.

דולי שבה אל העמדה

מאת: ג'ודי טל

לאחר שנים של היעדרות חוזר לחנויות `דולי סיטי`, ספרה של אורלי קסטל-בלום, בנוסח מחודש. כאז כן היום, לא קל להבין במחשבה ראשונה כיצד זכה ספר "שערורייתי" שכזה למעמדו הרם בספרות העברית, עוטר בפרסים, הומחז, הופיע בתרגום בשבע ארצות, והופץ על-ידי אונסק"ו כספר ייצוגי.

הספריות שלי – וידויו של ביבליופיל

מאת: דורית אבוש

הספרייה הראשונה שלי ממוקמת במזנון נמוך בעל מדף רחב, חסום במחיצות-הזזה מזכוכית, בבית סבי וסבתי, שנהגנו לבקר אצלם מדי ערב שישי. הגליתי אליו קובץ נבחר מספרי ילדותי, שאינני זוכרת היכן ניצבו בדירת הורי. הלך-רוח מיוחד נילווה לפתיחת כל ספר משוכני המזנון.

מראובן פיינשמקר לאנה או – על כוחן של מלים

מאת: אריאל להמן

כמו בכל בית בורגני, המקרר בבית שלי הוא יותר מארון-קירור לאחסון מזון. למקרר בורגני יש שני צדדים, פנימי וחיצוני, והצד החיצוני שלו משמש לתליית עבודות מתחלפות של הילדים, רשימות-קשר וטלפונים לשעת הצורך, צילומים משפחתיים, ומגנטים של משלוחי פיצות ובעלי-מלאכה מזדמנים.

למה כתבתי את 'דולי סיטי'

מאת: אורלי קסטל-בלום

בשנת 1996 נסעתי לשוודיה לקדם את יציאת הספר `דולי סיטי` בשוודית. זה היה בחורף, באתי לחמישה ימים והייתי צריכה להתראיין לעיתונים רבים, ביניהם למקומון של שטוקהולם. כבר כשיצאתי מהמכונית בדרך למלון הבנתי שכל קונצפציית הבגדים שעלי, ואלה שבמזוודה, לא נכונה.

פרלמוטר, אבות, הלית

מאת: מנחם פרי

אבות ישורון היה משורר שזיקנתו פיארה את צעירותו. שירתו בעשרים-וחמש השנים האחרונות לחייו, שהיתה מעיזה ומרתקת יותר מזו של משוררים צעירים ממנו בשישים שנה, קובעת לדעתי את מקומו, במבט-לאחור, כגדול המשוררים של דור שלונסקי-אלתרמן.

על ההר שבין השיר לכותבו ולקוראיו

מאת: מרדכי גלדמן

טור הוא גם הר. השיר שלהלן הוא טור אישי על הטור האישי – על ההר שבין השיר לכותבו ולקוראיו.

חיפוש טורים

הספריה החדשה ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"ד 2104, בני ברק 5112002, טל. 03-5162704

בניית אתרים

בניית אתרים

עיצוב: נעה לנדמן-שדה