מתוך הספר:

גברת הקרקס

אֲנִי גְּבֶרֶת שֶׁל קִרְקָס

וְרוֹקֶדֶת בֵּין פִּגְיוֹנוֹת

הַמֻּצָּבִים בַּזִּירָה

וְחֻדֵּיהֶם מַעְלָה.

גּוּפִי הַקַּל מִתְפַּתֵּל גָּמִישׁ,

נִמְלָט מִמָּוֶת־בִּנְפִילָה,

נוֹגֵעַ־לֹא־נוֹגֵעַ בְּלַהֲבֵי הַפִּגְיוֹנוֹת.

עֲצוּרֵי־נְשִׁימָה מִסְתַּכְּלִים בִּמְחוֹלִי,

וּמִישֶׁהוּ מְבַקֵּשׁ שָׁם עָלַי אֶת אֱלֹהִים.

לִפְנֵי עֵינַי בּוֹהֲקִים

הַחֻדִּים בְּמַעְגָּל שֶׁל אֵשׁ -

וְאִישׁ אֵינוֹ יוֹדֵעַ כַּמָּה אֲנִי רוֹצָה לִפֹּל.

עָיַפְתִּי מֵרְקֹד בֵּינֵיכֶם,

פִּגְיוֹנוֹת פְּלָדָה קָרִים,

אֲנִי רוֹצָה שֶׁדָּמִי יַלְהִיטְכֶם,

עַל חֻדֵּיכֶם הַמְּעֻרְטָלִים

אֲנִי רוֹצָה לִפֹּל.

אמי

אִמִּי,

בַּת עֶשְׂרִים־וּשְׁתַּיִם,

אַלְמָנָה עִם שְׁתֵּי יְלָדוֹת קְטַנְטַנּוֹת נִשְׁאֲרָה,

בִּצְנִיעוּת גָּמְרָה אֹמֶר שֶׁשּׁוּב לֹא תִּהְיֶה אִשָּׁה לְאִישׁ.

שְׁקֵטִים נִמְשְׁכוּ יָמֶיהָ וּשְׁנוֹתֶיהָ,

כְּמוּאָרִים בְּנֵר שַׁעֲוָה קַמְּצָנִי.

אִמִּי לֹא הָיְתָה אִשָּׁה לְאִישׁ,

אַךְ אֶת כָּל הָאֲנָחוֹת

רַבּוֹת־הַיָּמִים, רַבּוֹת־הַשָּׁנִים, רַבּוֹת־הַלֵּילוֹת,

שֶׁל יֵשׁוּתָהּ הַצְּעִירָה וְהָאוֹהֶבֶת,

שֶׁל דָּמָהּ הָעוֹרֵג,

סָפַגְתִּי בְּלֵב־הַיַּלְדָּה שֶׁלִּי,

עָמֹק בְּקִרְבִּי רָוִיתִי.

וְעֶרְגָּתָהּ הַחֲבוּיָה, הָרוֹתַחַת,

נִשְׁפְּכָה חָפְשִׁית לְתוֹכִי

כְּמִתּוֹךְ מַעְיָן תַּת־קַרְקָעִי.

עַכְשָׁו מַתִּיזָה מִמֶּנִּי בְּגָלוּי

הַתְּשׁוּקָה הָרוֹתַחַת, הַקְּדוֹשָׁה,

הַחֲבוּיָה־עָמֹק, שֶׁל אִמִּי.

מתעורר בי רצון לראות

עוֹד לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ

בִּשְׁנָתְךָ,

מִתְעוֹרֵר בִּי רָצוֹן לִרְאוֹת

אֵיךְ אַתָּה יָשֵׁן,

כְּשֶׁאַתָּה מְאַבֵּד אֶת הַשִּׁלְטוֹן

עָלֶיךָ, עָלַי.

מִתְעוֹרֵר בִּי רָצוֹן לִרְאוֹת אוֹתְךָ

חֲסַר־אוֹנִים, חַלָּשׁ, אִלֵּם,

מִתְעוֹרֵר בִּי רָצוֹן לִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּעֵינַיִם

עֲצוּמוֹת, נְטוּל־נְשִׁימָה,

מִתְעוֹרֵר בִּי רָצוֹן לִרְאוֹת אוֹתְךָ

מֵת.

ומִלים מופלאות

                        ל־י.ג.

לָקַחְתִּי סַכִּין

חַדָּה כְּפִלְדַת עֵינַיִם שֶׁאֵינָן חַיּוֹת עוֹד,

וְקָרָה, כַּמַּבָּט שֶׁל עֵינֶיךָ הַחַיּוֹת.

בַּסַּכִּין אֶת לִבִּי פָּתַחְתִּי

וּבְשֶׁקֶט אָמַרְתִּי: שְׁתֵה -

שְׂפָתֶיךָ נִצְמְדוּ אֶל לִבִּי הַפָּצוּעַ,

וְשָׁתִיתָ וְשָׁתִיתָ...

וְעֵינֶיךָ הִתְלַהֲטוּ לְפֶתַע

וּמִלִּים מֻפְלָאוֹת הִתְפָּרְצוּ

מִפִּיךָ הַחַם הַצָּמֵא.

(מיידיש: בנימין הרשב)

---

'ונשיקתי תהיה רוצחת', ציליה דראפקין. מבואות, הארות וביוגרפיה: מנחם פרי. מיידיש: בנימין הרשב ומנחם פרי. הספריה הקטנה, 2019.
© כל הזכויות בעברית שמורות להוצאת הקיבוץ המאוחד.

לפרטים נוספים על הספר הקליקו כאן >>