על כתפיו הדקות
לאה איני

עַל כְּתֵפָיו הַדַּקּוֹת

תְּלוּיָה אֵיזוֹ גּוּפִיָּה זְהוּמָהּ, עִקֶּשֶׁת

וְהוּא שׂוֹרֵט אֶת הָעוּגִיּוֹת שֶׁאָפִית

בְּשִׁנַּיִם חַדּוֹת שֶׁל חַיָּה

קְטַנָּה וּזְרִיזָה, שֶׁמַּשִּׂיגָה אוֹתָךְ וְחוֹזֶרֶת

וְאָז בָּעֶרֶב הוּא בָּא לְהַשְׁעִין

אֶת רֹאשׁוֹ הַמַזִּיעַ

עַל בִּטְנֵך

וּלְהַזְכִּיר לָךְ תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים

שֶׁל יְחִידוּת אַחֲרוֹנָה

לִפְנֵי שֶׁנְּאוֹתֵת לְחַלֵּק אֶת בְּשָׂרֵךְ

עִם הַיֶּלֶד.

בלה
לאה איני

בֶּלָה שׁוֹתֶלֶת בַּפַּחִים הַמַּחֲלִידִים
פְּחָדִים כְּבוּשִׁים
מַחְמִיצָה אֶת שִׂמְחוֹתֶיהָ
וְהַוְּרָדִים מִתְאָרְכִים כְּדֵי לְהִתְאַבֵּד
בְּעַד רֶשֶׁת הַחַלּוֹן
בְּסוֹף הַיּוֹם תֵּצֵא עַל קְצוֹת
צִפָּרְנֶיהָ
תִּתָּלֶה עַל הַיָּרֵחַ
וּתְסַקֵּל בְּכוֹכָבִים
אֶת הָעוֹלָם.