הרהורים קצרים על מַבחנוֹת
מִירוֹסלָב הוֹלוּבּ

קַח

פִּסַּת אֵשׁ, פִּסַּת מַיִם,

פִּסַּת אַרְנָב אוֹ פִּסָּה שֶׁל עֵץ,

אוֹ כָּל פִּסָּה שֶׁל אָדָם,

עַרְבֵּב, נַעֵר, פְּקֹק,

שְׁמֹר אֶת זֶה בְּחֹם, בַּחֲשֵׁכָה, בָּאוֹר, בַּמְּקָרֵר,

תֵּן לְזֶה לַעֲמֹד כַּמָּה זְמַן – בְּעוֹד אַתָּה עַצְמְךָ רָחוֹק מֵאִי-נוֹעַ –

אֲבָל כָּאן הַבְּדִיחָה הָאֲמִתִּית.

כַּעֲבֹר זְמַן-מָה

אַתָּה מִסְתַּכֵּל – וְזֶה צוֹמֵחַ,

אוֹקְיָנוֹס קָטָן, הַר-גָּעַשׁ קָטָן,

עֵץ קָטָן, לֵב קָטָן, מֹחַ קָטָן,

כָּל-כָּךְ קָטָן שֶׁאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ אוֹתוֹ בּוֹכֶה

כְּשֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ לָצֵאת,

אֲבָל כָּאן הַבְּדִיחָה הָאֲמִתִּית, שֶׁאֵינְךָ שׁוֹמֵעַ אֶת זֶה.

אַחַר לֵךְ

וְתַעֵד אֶת זֶה, כָּל הַמִּינוּסִים

אוֹ הַפְּלוּסִים, אֲחָדִים עִם סִימָנֵי-קְרִיאָה,

כָּל הָאֲפָסִים וְכָל הַמִּסְפָּרִים, אֲחָדִים עִם סִימָנֵי-קְרִיאָה,

וְכָאן הַבְּדִיחָה הָאֲמִתִּית, בְּעֶצֶם הַמַּבְחֵנָה

הִיא אֶמְצָעִי לְהַתְמָרַת הָאֲפָסִים

בְּסִימָנֵי-קְרִיאָה.

וְכָאן הַבְּדִיחָה הָאֲמִתִּית

הַגּוֹרֶמֶת לְךָ לִשְׁכֹּחַ לִזְמַן-מַה

שֶּׁאַתָּה עַצְמְךָ נִמְצָא

בְּתוֹךְ הַמַּבְחֵנָה.