שלושה שירים
ציליה דראפקין
מיידיש: ה. בנימין
עוד לא ראיתי אותך עוֹד לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ
בִּשְׁנָתְךָ,
וְהָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת
אֵיךְ אַתָּה יָשֵׁן,
כְּשֶׁאַתָּה מְאַבֵּד אֶת הַשִּׁלְטוֹן
עָלֶיךָ, עָלַי.
הָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ
חֲסַר-אוֹנִים, חַלָּשׁ, אִלֵּם,
הָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ בְּעֵינַיִם
עֲצוּמוֹת, נְטוּל-נְשִׁימָה,
הָיִיתִי רוֹצָה לִרְאוֹת אוֹתְךָ
מֵת.
כל שאומר ואעשה
כָּל שֶׁאֹמַר וְאֶעֱשֶׂה –
אַתָּה מַטְבִּיל בַּעֲפַר חֲשָׁדְךָ
וּמְלַגְלֵג בְּמַבָּטֶיךָ הַקָּרִים, הַכְּבֵדִים.
צְפַרְדֵּעִים מְזַנְּקִים לְפֶתַע מִפִּי,
תּוֹלָעִים זוֹחֲלִים מֵאֶצְבְּעוֹתַי;
כְּאֵצֶל מְכַשֵּׁפָה מִפְלֶצֶת, נַעֲשׂוֹת עֵינַי,
יָדַי, לִנְחָשִׁים,
הָרוֹצִים לַחֲנֹק אוֹתְךָ,
אֲבָל רַגְלַי, מְבֻיָּשׁוֹת,
אֲהוּבוֹת כְּמוֹ אָז,
נִדְבָּקוֹת אֶל הָרִצְפָּה,
לַשָּׁוְא מְנַסּוֹת הֵן לְהִמָּלֵט
מִמַּבָּטֶיךָ הַקָּרִים, הַלּוֹעֲגִים.
לקחתי סכין
לי.ג.
לָקַחְתִּי סַכִּין
חַדָּה כַּפְּלָדָה שֶׁל עֵינַיִם, שֶׁאֵינָן חַיּוֹת עוֹד,
קָרָה, כַּמַּבָּט שֶׁל עֵינֶיךָ הַחַיּוֹת,
בַּסַּכִּין פָּתַחְתִּי אֶת לִבִּי
וּבְשֶׁקֶט אָמַרְתִּי: שְׁתֵה –
שְׂפָתֶיךָ צָנְחוּ אֶל לִבִּי הַפָּצוּעַ,
וְשָׁתִיתָ, וְשָׁתִיתָ...
וּלְפֶתַע הֵחֵלּוּ עֵינֶיךָ לוֹהֲטוֹת
וּמִלִּים מֻפְלָאוֹת הִתְפָּרְצוּ
מִפִּיךָ הַחַם וְהַצָּמֵא.