כתב-העת המרכזיבשנות השבעים והשמונים בספרות העברית, ובית גידולם של כותבים צעירים שלימים הפכו לסופרים בכירים ומוכרים. 'סימן קריאה' הביא למהפכה בסיפורת העברית ובנורמות של התרגום לעברית, ונדפסו בו שיריהם של משוררים שלקחו חלק במהלך ספרותי חדש. חוברות כתב-העת כללו גם מסות, רשימות ביקורת ומאמרי מחקר.
חוברת 14 ממשיכה ללוות את הסופר הצעיר דויד גרוסמן, עם הסיפור "רָץ". עוד בסיפורת: פרקים מן הרומאן-בכתובים של עמוס עוז 'מנוחה נכונה'; פרק ראשון מתוך 'נפשות מתות' של גוגול בתרגום ה. בנימין; תרגום מסינית של דן דאור לסיפור של לו שין; תרגומים לסיפורים מאת תומאס פינצ'ן וז'אן פולן; כתמיד – סיפורים של יוסל בירשטיין, דן צלקה וחנוך לוין; ועוד.
בשירה מביאה החוברת משירי משורריה הקבועים (יאיר הורביץ, אבות ישורון, יונה וולך, מרדכי גלדמן, ועוד), וכן שירים של ט.ס. אליוט, שני תרגומים שונים לאלגיה הראשונה מתוך "אלגיות דואינו" של רילקה (ועוד שירים שלו), ומשירי משוררים נוספים.
בחוברת מופיע גם מבחר של מאמרים, רשימות, עדויות ושיחות, וביניהם מאמרו של אדוארד סעיד "ציונות מנקודת תצפיתם של קורבנותיה".