תריסר הסיפורים בספרה של אריאל להמן מעמידים במרכזם, ברגישות חכמה ובאיזון עדין של אמפתיה ואירוניה, שורת דמויות מינוריות, "רגילות", שבחייהן הפנימיים, ה"סודיים", בבדידות שבינן-לבינן, הן חוות איזו דראמה מיוחדת של קשר.   במבט ראשון מתארים הסיפורים מצבים שונים מאוד זה מזה: גבר נשוי מוצא את עצמו, מבלי משים, כמו-נגרר להתאהבות באשה אחרת; נערה עובדת-מכבסה מדמיינת את חייה הסודיים, הכאובים והאפלים, של אחת הלקוחות לפי הכתמים המוזרים שעל הכבסים, ויוצאת לעקוב אחריה ולגונן עליה; סטודנטית המאוהבת במרצה המבוגר שלה עוקבת בסתר אחר החצר האחורית של חייו; בחור קונה פרחים לבחורה שאחריה הוא מחזר בלי הצלחה, אך בהחלטה של רגע הוא מוסר אותם ברמזור, בתגובה למשפט של-מה-בכך, לבחורה אנונימית שלא מכבר נפרדה מן החבר שלה; נערה מטיילת עם אמה בפאריס, והטיול כולו עומד בצל "ידיעתה" שאמה ויתרה עליה בהסכם-הגירושים שלה עם אביה; שחקנית מתחילה צופה שיהיה עליה לשכב עם הבמאי כדי לקבל תפקיד ראשון בסרט; אשה לא נשואה, בחודש השלישי להריונה, מתלבטת "באוזני" העובר האם תעניק לו חיים; נערה צעירה מגלה ביומן המוסתר של אחותה הנערצת מה באמת היא חושבת עליה; מכתב רגיל וקצר של מורה לפסנתר מסתיר מאחוריו את אהבתו הממושכת של הגבר הנשוי והמזדקן לתלמידתו הצעירה; טקס ליל-סדר (המתואר בעבודה סמינריונית של אחד המשתתפים) חושף את המתחים המשפחתיים המובלעים בתוך בדפוס הטקסי.   אך יש לסיפורים הללו גם מכנה משותף: דמויותיהם מקיימות דיאלוג עם זולת מדומיין – דיאלוג פנימי, חד-סיטרי. בקשריהן המפונטזים הן מוצאות מנוף לעצמן, חריגה מן היומיום אל משהו מסעיר יותר, אך העימות עם ה"מציאות" יוציא את האוויר מן הבלון. ספרים נוספים של אריאל להמן בספריה החדשה: עד העונג הבא