|
|
|
|
|
שלוש הנובלות ה"חיפאיות" של קציר הן סיפורי אהבה המעמתים שכבות של זמן, משחזרים-בוראים את הזיכרון כדי להפיח בו חיים מחודשים, כדי להיפרד ממנו אל חיים אחרים. בקול גדול, ובאינטנסיביות רגשית וסגנונית, מספרת קציר על שורת אירועים חריגים, פורצי נורמות, המחדדים את המצבים הרגשיים של גיבוריה ומשמשים להם אַמת-מידה. העמדת שלושת הסיפורים המצוינים הללו במסגרת משותפת, כיחידה סיפורית אחת, מאפשרת לקרוא אותם קריאה חדשה. הנובלה "והעננים נוסעים, נוסעים" (1998) נכללה בספר 'מגדלורים של יבשה'; "שלאף שטונדה" (1989) ו"דיסניאל" (1987) נכללו בספר 'סוגרים את הים'. נוסח הסיפורים נערך מחדש לקראת הדפסתם בספר זה.
|