מיקי, פרסומאי, צייר כושל לשעבר, מואס בשגרת חיו ובשבע-עשרה שנות נישואיו הכבויות. כבר שנים הוא משקיע מאמצים להפיק איזו התרחשות שתחלץ אותו מהמעגלים השחוקים של קיומו ותאפשר לו להתחיל הכל מחדש, והוא בוחן בהתמדה בפינטוזיו בבואות מפורטות של חיים אלטרנטיביים.
ההזדמנות "נקרית" לו בלובי של מלון: כשהמלצרית מחפשת איזה "מר ספירו", שהגיעה אליו שיחת טלפון, מחליט מיקי החלטה גורלית – להעמיד פנים שהוא ספירו ולקבל את השיחה. מרגע זה ואילך הוא נשאב להרפתקה של התחזוּת כפולה ומכופלת, כי בזהותו השאולה עליו להתחזוֹת למתחזה – מסתבר שספירו הוא זייפן ציורים נודע, שהוזמן לפברק ציור של צייר נשכח מן הרנסנס, יוהנס גוּמפ, שגומפ נראה בו כשהוא מצייר דיוקן-עצמי ומביט בעצמו בראי.
קומדיית הבבואות הזאת הופכת להילוך חוזר, לסיפור מעגלי שראשו וזנבו עתידים להיפגש. חייו השאולים של מיקי מתערבבים בחייו הקודמים.
עלילת ה"זהות הגנובה" זוכה ברומאן של ברבש לאחד ממימושיה המבריקים, הנועזים והקומיים ביותר; מסתבר בה שמאחורי כל חיים מסתתרים חיים-שאולים, ומאחוריהם חיים שאולים אחרים... במידה רבה זוהי גם סאטירה על הגבר הישראלי, המסחררת במונולוגים פנימיים צבעוניים, מצחיקים לעילא. אבל בסופו של דבר מוצבת בה מראה אכזרית, שבה על מיקי לבחון את כישלונו כאדם, כבעל, כבן וכחבר ולהתמודד עם זהותו המתפוררת.