שני רומאנים קצרים על התבגרות נשית מאת ג'מייקה קינקייד, אחת הסופרות האפרו-אמריקניות הבולטות ביותר, ודמות מרכזית בתנועה הספרותית הקאריבית.

    
'אני ג'ון' (1985) מתרחש באי קאריבי קטן, ומתאר את חיי הגיבורה מגיל עשר עד שבע-עשרה. ראשיתו של הסיפור בקשר סימביוטי עם האם, הנפרש לפנינו בכל החמימות והעושר החושני של אופן קיום מסורתי בארץ טרופית; המשכו בנתק וניכור הולכים וגוברים בין השתיים; וסופו כשהגיבורה מפליגה ללימודים באנגליה – עזיבה שהיא הפניית-עורף מתריסה לאי הולדתה ולכל עברה.

    
'לוסי' (1990) ממשיך את הסיפור. כאן אנו פוגשים את הגיבורה כנערת או-פר בת תשע-עשרה באמריקה. אנו מלווים אותה מיומה הראשון בציוויליזציה האורבנית, השונה כל-כך מזו של האי, וחווים איתה את מאבקה העיקש לשמור על זהותה ועל עצמאותה מבחינה אישית, מינית, גזעית ותרבותית. חביבותם, פתיחותם ותיחכומם של מעסיקיה אינם מוליכים אותה שולל, והתבוננותה המפוכחת חושפת באירוניה מושחזת את נקודות התורפה ואת האשליות של העולם החדש, המקצה לה מקום של חולשה ונחיתות.

    
ג'מייקה קינקייד נולדה ב-1949 באי אנטיגה, בשם איליין פוטר ריצ'רדסון, באה לארצות-הברית ב-1966, עבדה כנערת או-פר וכפקידת-קבלה, ובמקביל סיימה את לימודיה התיכוניים, למדה צילום, והשלימה תואר ראשון בפראנקוניה קולג', בניו-המפשר. ב-1973 פירסמה טקסט ראשון, החלה לכתוב על בסיס 'פרי לאנס' בכתבי-עת שונים, ואימצה את השם ג'מייקה קינקייד. ב-1976 הצטרפה לסגל הקבוע של הכותבים בשבועון 'ניו-יורקר'.