הַדִּמְדּוּמִים
מֵיטִיבִים עִם הַנָּשִׁים.
הַבָּשָׂר יָרֵא אֶת הָאוֹר.
גַּם שָׁעָה זוֹ תַּעֲבֹר:
שֶׁמֶשׁ בְּצֶבַע שֶׁל תְּנוּכִים
תְּגָרֶה אֶת הַכְּרָכִים.
אַחַר יַחֲשִׁיךְ הַיָּם וְהַשְּׁחָפִים
יְפַרְפְּרוּ בְּעַצְבָּנוּת, כְּמֻקָּפִים.
מַיִם רַכִּים, רַבֵּי-צְבָעִים,
יַחְלְפוּ עַל פְּנֵי כָּל הַטְּבוּעִים.
אִלּוּ נָסַעְתְּ אוֹ מַתְּ! הַמֶּרְחַקִּים
מַצְעִיפִים אֶת הַגּוּף, מְחַזְּקִים
אֶת הָרָצוֹן הֶעָרִיק. הַשָּׁעָה
הַחַנּוּנָה מִסְתַּיֶּמֶת. לֹא-נוֹשָׁעָה
קָמָה הָרוּחַ וְהוֹלֶכֶת. בִּמְהֵרָה
יַעֲלוּ אוֹר בָּעִיר כִּבְעֵרָה.