שירים מספרי סימן קריאה: 
אנתולוגיה מצטברת
ציור נאיבי / מאיר ויזלטיר

 

    חפש
    חיפוש מתקדם
    סל ההזמנות
    מבצע מתורגמים מרהיבים
    מבצע ספרות יסוד ישראלית
    הספריה הקטנה ב-26 ₪
    מארזים בפחות מחצי מחיר
    מציאוֹת
    המהדורה ההיסטורית
    סופרי הבית
    מקור
    תרגום
    הספריה החדשה לשירה
    קלאסיקה
    עיון ותיעוד
    אנתולוגיות
    כתב-העת סימן קריאה
    קיים בדיגיטלי
    מתנה למצטרפים חדשים
    בתוכנית העבודה
    כתבי יד
    הוצאת הקיבוץ המאוחד
    אתר מנחם פרי
    המלצת השבוע
    שירים בסימן קריאה
    תקנון אתר
    אבות בכיסוי שלונסקי
    מאת: מנחם פרי
    רשימה אישית על אבות ישורון וסימן קריאה לאורך עשרים שנות עבודה משותפת, על רקע האמביוולנטיות בשירתו ובחייו של אבות, אשר ביקש להיות שייך ומרכזי, אך גם לא-שייך, פרוש ועומד לבדו. על הפגישות, השיחות, הריבים, הטקסים הקבועים, וערב פרוע אחד.
    "אולי זו לא עברית": על אבות ישורון
    מאת: לילך לחמן
    "כיצד נעשה אדם אבות ישורון? התשובה היא: מן השבירוֹת. שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית. [...] שברתי להם את ערכם-בעיני-עצמם. [...] שברתי להם את לשונם. [...] יצאתי מן השותפות. וכאשר ירדה עליהם שעת האין-מוצא – עזבתי אותם בתוך האין-מוצא".
    האהבות של טוני מוריסון
    מאת: אלינוער ברגר, תמר פלג
    קלואי אנטוני וופורד נולדה ב-1931 בלוריין שבאוהיו, השנייה במשפחה ענייה בת ארבעה ילדים, נצר לעבדים משוחררים. מגיל 13 עבדה כעוזרת-בית בבתי עשירים, אך תמיד "הרגישה כאריסטוקרטית". רשימה על חייה וכתיבתה.
    והנה גם חנוך לוין
    מאת: מנחם פרי
    ממואר וקטע-וידאו במלאת עשור למותו של חנוך לוין: מנחם פרי מספר כיצד כתב לוין את המערכון האופראי "הבלדה על סימן-טוב ועל סימן קריאה" לכבוד אירוע פנימי של כתב העת, וכיצד ביים את פרי, ששר ושיחק.
    הבית ברחוב גראבשן
    מאת: אבנר הולצמן
    בתחילת יולי 2009, כאשר היה הספר `רעם היופי` תחת מכבש הדפוס, קמתי ונסעתי אל הכרך הגדול, בירת שלזיה. רציתי לראות במו עיני את העיר שבה עברו על ברדיצ`בסקי תריסר משנות חייו, כשליש מתקופת היצירה שלו, ומי יודע – אולי למצוא עקבות כלשהם שנותרו אחריו.
    "אם לא יעלה יפה, אולי אתלה את עצמי"
    מאת: רועי חן
    בתחילת 1844 התפרסם בתרגום לרוסית הרומאן `אז`ני גרנדה` מאת אונורה דה בלזק. שם המתרגם: פיודור דוסטוייבסקי. באותה שנה התיישב הצעיר בן ה-23 לכתוב את הרומאן הראשון שלו, `אנשים עלובים`.
    תאומים סיאמים
    מאת: בני ברבש
    `המפץ הקטן` ו`מיי פירסט סוני` באו לעולם כרוכים ומעורבבים זה בזה. כמו בלידת תאומים סיאמים, קורה שאחד משני האחים מת בניתוח ההפרדה, וזה אולי מה שקרה אז ל`מפץ הקטן` כאשר הופרד ממנו `מיי פירסט סוני`. טרם כתיבת `מיי פירסט סוני` נקלעתי לאחת התקופות הקשות בחיי.
    לפרגן לתל-אביב רק ביידיש
    מאת: מנחם פרי
    ויזלטיר ואבות ישורון הם שני משוררי המקום הגדולים והמובהקים של השירה העברית במחצית השנייה של המאה העשרים. וכמובן, אחד המקומות החשובים לשניהם הוא תל-אביב. מנחם פרי כותב על שיר של ויזלטיר שבו דווקא היידיש מצליחה לגעת בממשות התל-אביבית.
    הצד הבהיר של האפלה: שיחות עם אן אנרייט
    מאת: תמר פלג (ערכה ותירגמה)
    אף שזכתה בשני העשורים האחרונים לתשואות ולפרסים באנגליה ובאירלנד על ספריה, עד לזכייה של `המפגש` בפרס הבּוּקר היתה אן אנרייט בלתי-ידועה מחוץ לחוגים הספרותיים. רשימה זו מבוססת על כמה מן הראיונות שנערכו עימה לאחר הזכייה המפתיעה.
    עובר ושב 3: אותלו ופרשת קצב
    מאת: מנחם פרי
    איך מאירה אנקדוטה שסיפר פרקליט המדינה משה לדור על ביקור בבית האופרה את כשירותו הסיפורית, ואת החלטתו בפרשת קצב.
    אירוניה ומוסיקה – על שירי נתן זך
    מאת: שלמה גרודזנסקי
    שיריו הראשונים של נתן זך ראו אור בראשית שנות החמישים, וכך הוא: משתייך, מבחינה כרונולוגית ומבחינת הסביבה שבה עשה את ראשית צעדיו בספרות, לדור שאחרי "דור הפלמ"ח". בין שישנו דור כזה ובין שאיננו, אין ספק שזך הוא אחד מממציאיו.
    איך גיליתי את מילנה אגוס
    מאת: מרים שוסטרמן
    מרים שוסטרמן, המתרגמת של `מחלת האבנים`, מספרת איך פגשה במקרה בספריה של אגוס בפסטיבל במנטובה והתאהבה בכתיבתה.
    לידידי השחקנים
    מאת: חנוך לוין
    לידידַי השחקנים, לא אחת יקרה לכם – אמנם לכל אחד רק פעם אחת – בסיומה של קריירה נכבדה, לעתים באמצעה, שאתם מוצאים עצמכם נכנסים היישר אל אמצע הבמה, היישר אל אור הזרקורים, אלא שהפעם נישאים בידי ארבעה אנשים, בתוך ארון, ובפנים מאוד מודאגים.
    עובר ושב 2: העברית והישראלית
    מאת: מנחם פרי
    על רחלי אידלמן מהוצאת שוקן שממסמסת את העברית של עגנון במהדורות מרושלות ומשובשות, ועל גלעד צוקרמן שמעניק ליידיש נקמה מתוקה בספרו `ישראלית שפה יפה` – ומי קדם לו בכך.
    פגישה נוספת
    מאת: יניב איצקוביץ'
    כשהתחלתי לכתוב את `אדם וסופי` לא ידעתי על מה יהיה הרומאן. לא פעם הרגשתי כמי שמסדר תמונות באלבום רק כדי שלא יישארו פזורות באיזו מגירה שכוחה. אבל יום אחד נתקלתי במודעה שהיתה תלויה על אחד הפיקוסים בשדרות רוטשילד.
    הקודם 12345678910 הבא
     

    הספריה החדשה ספרי סימן קריאה / הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"ד 2104, בני ברק 5112002, טל. 03-5162704
     בניית אתריםבניית אתריםעיצוב: נעה לנדמן-שדה